שו"ת- האם החרדים חיים על חשבון הציבור

שאלה: האם לגיטימי לשאול את השאלה הזו?

תשובה: זו שאלה פוליטית. כל קבוצה באוכלוסיה טוענת שהאחרת מקבלת יותר ממנה, לשם כך יש נבחרי ציבור שתפקידם להגיע להסכמות

שאלה: למה נבחר דווקא הפילוח הזה?

תשובה: כי הוא משרת מטרה פוליטית. בהשוואה של גברים מול נשים תתקבל תוצאה מאוד דומה. נשים מרוויחות פחות, ולכן משלמות פחות מיסים.

שאלה: אם זה לא נכון, למה הם לא מגיבים על זה?

תשובה: כי הטיעונים נגדם פורסמו כמאמרים אקדמיים במדעי החברה, והם מודרים מתחום זה

שאלה: למה לא שומעים את דעתם בנושא ברשתות החברתיות?

תשובה: כי חברתית חרדים נמנעים לפחות בגלוי משימוש באינטרנט שלא לצורך עבודה

שאלה: איך מגדירים מיהו חרדי?

תשובה: ניתן להגדיר לפי איזור מגורים, לפי מוסדות לימוד, או לפי הגדרה עצמית בסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לכל אפשרות יש יתרונות וחסרונות. השאלה מיהו חרדי היא הגדרה סוציולוגית, וזה מאפשר הרבה גמישות: אם רוצים להראות שהחרדים לוקחים מהמדינה, כדאי להמנע מלהכליל את נטורי קרתא שלא מוכנים לקחת כלום מהמדינה. אם רוצים להראות שהחרדים לוחמים בצבא, כדאי להכליל את מי שילדיהם לומדים במוסדות חרדים, כי תלמודי התורה הציוניים רשומים תחת הרשתות החרדיות.

שאלה: איך מגיעים למספרים אסטרונומיים של תמיכה במשק בית חרדי?

תשובה: מגלמים את השתתפות המדינה בעלויות גידול ילדים על ההורים, מצד אחד, ולא מחשיבים את התמורה העתידית מהם.

שאלה: ילדים חרדים יכניסו שכר נמוך יותר כשיגדלו.

תשובה: אדם שמרוויח יותר, לא שווה יותר למשק. גם הייטקיסט צריך גננת לילדים שלו, ופינוי אשפה ברחוב. כשיגדלו, חלק יעסקו בהוראה, וסביר שיתנו אותה תפוקה עבור המדינה במחיר זול יותר, כלומר יכניסו ל"קופת המדינה" עבודה, כפי שמכניסות נשים לעומת גברים. וחלק יפנו למקצועות אחרים, כפי שקורה אצל הנשים החרדיות.

בשלב הפריצה הדמוגרפית של החרדים- עיקר העובדים פנו להוראה. בהוראה השכר נמוך יחסית. גם בציבור הכללי. זה חלק מעלות של גידול הדור הבא.

להמחשה: רפתן יכול לחלוב את הפרות, אך פרה חולבת אינה ממליטה. היא מכניסה תזרימית הרבה יותר מפרה ממליטה, אך יוצרת ערך שמתבטא בעתיד. האם פרה חולבת עדיפה? לפעמים כן ולפעמים לא. תלוי בשוק החלב ובשוק הבשר. מה שבטוח הוא שפרות ממליטות יכולות להסתדר לבד ואילו פרות חולבות תלויות בפרות ממליטות. הבאת ילדים לעולם היא בסיס חיוני למשק כלכלי. לעיתים יותר משתלם שהורים יעבדו יותר וישקיעו פחות בגידול ילדים, ולעיתים להפך. בדרך כלל נכון לשלב במינונים שונים. למעשה, שוק חופשי עושה את השילוב בצורה הטובה ביותר, והתערבות ממשלתית מביאה אסונות כמו מדיניות הילד האחד בסין.

שאלה: האם השכר של החרדים נמוך יותר כי אינם רוכשים השכלה

תשובה: לא. הם בוחרים במשלחי יד מכניסים פחות. ההוכחה היא שנשים משכילות יותר מגברים ומרוויחות פחות, באופן דומה לחרדים, הן בוחרות במקצועות של חינוך וטיפול.

שאלה: אבל חרדים מרוויחים פחות גם במקצועות זהים לציבור הכללי

תשובה: נכון. הם מופלים לרעה. כאשר יש אפליה כזו נגד נשים, נעשים מחקרים ונחקקות תקנות למנוע זאת. במקרה זה, דווקא הרגולטורים יוצרים את האפליה באופן מכוון: הם טוענים שהחינוך החרדי פוגע בכושר ההשתכרות, ולכן מקטינים דרמטית את התקצוב. כאמור, ההוראה היא משלח היד הנפוץ במגזר, כך שאותה אפליה גורמת להשתכרות הנמוכה במידה רבה.

שאלה: מי יעסוק במקצועות כמו הנדסה כשהציבור החרדי יגדל?

תשובה: שאלה לא הגיונית, אפשר לשאול מי יעסוק בעבודות כפיים אם הציבור המשכיל יגדל, או מי יעסוק בחינוך בגיל הרך אם כל הנשים יעברו להייטק. תהליכים לוקחים שנים, יש היצע וביקוש ואין בעיה שמגזר מסוים מעדיף משלח יד מסוים. היו שטענו שצריך להפנות את כולם לענפים הכי מכניסים. קראו לזה "הקפיצה הגדולה קדימה" בסין. מליונים מתו ברעב.

שאלה: אבל איך יגיעו להישגים ללא לימודי ליבה?

תשובה: כמו שתלמידות בית יעקב מקבלות בבחינות האחידות לראיית חשבון את הציונים הכי גבוהים בישראל, מעל הטכניון.

צריך לסייג, שבתחומים רבים כמו פינוי פסולת, ההכנסה הממוצעת גבוהה מאוד בעיקר בגלל היכולת לגרום נזק בשביתה ולא בגלל ההשכלה. חרדים אינם נוהגים לשבות, וזו יכולה להיות אחת הסיבות שהכנסתם נמוכה יותר.

בראיית העתיד, אנחנו מבינים שהבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה, והופכת את ההשכלה הפורמלית לפחות קריטית.

כפי שפעם למדו חילוק ארוך והיום פותרים משוואות בצילום באפליקציה, כך מיומנויות ישנות הופכות פחות חשובות בשוק העבודה. סינים יודעים לפתור תרגילי חשבון מורכבים בעל פה, הודים יודעים אנגלית מעולה, ועדיין עובדים ישראלים מקבלים שכר הרבה יותר גבוה ומרכזי פיתוח עולמיים מוקמים בישראל.

שאלה: הבנות החרדיות אכן נכנסות ומצטיינות בשוק העבודה, מה עם הבנים:

תשובה: מה שקורה כעת אצל הבנות החרדיות יקרה בעשור הבא אצל הבנים. הבנות החרדיות יוצאות לעבודה בגיל צעיר מאוד. הגברים לומדים כ7 שנים בכולל ורק אז מתחילים להכנס לעולם המקצועי. כרגע רואים "גל" אצל הבנות, כי קצב הגידול של האוכלוסיה החרדית מאוד מהיר. אותו הגל יגיע לגברים עוד עשור. וכמו שטיפול במשפחה גורם לכך שנשים מכניסות פחות, גם חרדים בכלל מרוויחים פחות כי הם מטפלים ביותר ילדים. ואכן, מאוד מצוי שאברכים יוצאים באמצע היום להוציא את הילדים מהמסגרות בזמן שהאישה בעבודה. המסגרות בנויות כך.

שאלה: אם הגברים החרדים לא עובדים למשך עשור, זה הפסד למשק לא?

תשובה: מבחינה כלכלית, אברכים הם עם עובדים לכל דבר. הם נמצאים בכולל משך כל היום, מקבלים מתורמים כ2500 שקלים בחודש ועוד תמיכה מההורים בשווי של כ5000 שקלים בחודש במענק לרכישת דירה. בנוסף מקבלים מלגה בסכום זניח מהמדינה. רוב בני גילם מכניסים בממוצע סכום דומה.

שאלה: האם מערך הכוללים מחזיק את עצמו כלכלית?

תשובה: בהחלט! הוא פעיל כבר מאות שנים ומהווה הענף היציב ביותר בכלכלה היהודית בארץ ישראל. משך מאות שנים אספו בעולם היהודי כסף עבור לימוד התורה בארץ ישראל, וזה אפשר את קיום הישוב היהודי בארץ ישראל שעל בסיסו קמה מדינת ישראל. כלומר מתוך 400 השנים האחרונות של הישוב היהודי בארץ ישראל, לפחות ב300 השנים זה היה הענף המרכזי לפרנסת יהודי ארץ ישראל. אחרת לא היו שורדים כאן, כפי שאחרים בקושי שרדו

שאלה: אבל כיום הכוללים אינם הקטר הכלכלי של המשק כמו לפני מספר עשורים

תשובה: הקטר הכלכלי של המשק מתחלף כל כמה שנים. בשנות המדינה הראשונות דובר על ענף החקלאות, כאשר בפועל ההכנסה העיקרית היתה מכספי השילומים והסכמי ההעברה עם גרמניה. לאחר מכן הקטר היה הטקסטיל, שתוך כמה עשורים עבר לייצור במדינות עולם שלישי. לאחר מכן היה ענף הבנקאות הענף שנחשב למוביל המשק, אך בשנות ה80 כל הבנקים בישראל קרסו לאחר שהתברר שעלייתם היתה הונאה פיננסית (ויסות המניות). בשנות ה90 הקטר היה ענף היהלומים, שתוך עשור העביר פעילות להודו. כיום הקטר הוא ענף התכנות, אך נראה שגם הוא עשוי לעבור טלטלה בעקבות הבינה המלאכותית. ענף לימוד התורה אינו "כוכב", אך הוא יציב.

שאלה: איך ענף לימוד התורה מכניס למשק? הרי האברכים אינם מגיעים לרף המס

תשובה: עשרות אלפי תלמידים מכל העולם מגיעים לתקופה של שנה או מספר שנים ללמוד תורה בישראל בכוללים ובסמינרים לבנות. הם משלמים סכומים מאוד גבוהים למוסדות, ובנוסף צורכים שירותים בישראל. היקף לינות "תיירי התורה" בארץ מגיע בהיקפו למחצית מלינות התיירים בארץ בשנה. תקציב משרד התיירות, דומה בסדר הגודל לתקציב כל הישיבות יחד. בנוסף לכך, חלק גדול מההשקעות בישראל נובעות מעולם התורה. תורמים מחו"ל קונים בתים בישראל, בונים מבנים וכו'. עליית שווי הנכסים בישראל היא הכנסה אקטוארית ולא תזרימית.

שאלה: איך צריך למדוד תרומה של מגזר למשק?

תשובה:

ניתן לבצע מדידה תזרימית: כמה נכנס מכל פרט במגזר לקופת המדינה וכמה המדינה מוציאה עליו.

ניתן לבצע מדידה כלכלית: כמה כל פרט מוסיף לתוצר של המשק

ניתן לבצע מדידה אקטוארית: בכמה כל מגזר מגדיל את ההון של המדינה

ניתן לבצע מדידה תקציבית: אילו תקציבים מופנים יותר למגזר מסוים, ואילו מסים מוטלים יותר על מגזר מסוים

שאלה: איך המחקרים שמצאו שמשק בית חרדי חי על חשבון הציבור הכללי הגיעו למסקנות שלהם?

תשובה: הם ביצעו עירוב מגמתי של מדידות כדי לקבל תשובה קיצונית

הם בדקו תזרימית מי משלם יותר מיסים,

ללא שקלול גיל- הציבור החרדי צעיר מאוד, כל הצעירים מכניסים פחות ולכן משלמים פחות מיסים).

ללא שקלול משלח יד- הציבור החרדי ממוקד בחינוך, כל המורים מרוויחים פחות ולכן משלמים פחות מיסים.

ללא שקלול אפליית חרדים- מורים חרדים מרוויחים כ30% פחות מכל האחרים (כולל ערבים)

הם בדקו תזרימית מי מקבל יותר מהממשלה

בחישוב שגוי לחלוטין בייחוס פרטים- הם החשיבו את הוצאות המדינה על ילדים כהכנסה למשק הבית. אם מודדים פרטים צריך לבדוק הכנסה והוצאה של פרטים. אפשר להתעלם מילדים, ואפשר להכליל בחישוב ילדים, אבל אז צריך להוון את עבודתם העתידית.

בחישוב שגוי לחלוטין בייחוס הכנסה והוצאה- הם החשיבו מיסים שמשלמים עובדי מדינה כהכנסה למדינה. עובדי מדינה הם הוצאה של המדינה ולא הכנסה. ניתן לדון איזו הוצאה על עובדי מדינה חיונית ואיזו לא, אך זו הוצאה. ובמגזר החרדי כמעט אין הוצאה כזו. הם מודרים מהמגזר הציבורי כי התארים שלהם לא מוכרים, ואנשי החינוך החרדים אינם מקבלים פנסיה תקציבית. אם מורה חרדי עובד תמורת 2/3 מעובד אחר, אז השליש שמקבל העובד האחר הוא הוצאה ציבורית עודפת, שנובעת כנראה מכך שהוא מאיים בשביתה והחרדי לא. להחשיב את המס שהמורה האחר משלם כהכנסה למדינה זה אבסורד מוחלט.

בהתעלמות מוחלטת ממחויבות אקטוארית- אוכלוסיה מבוגרת (40-60) מכניסה יותר באופן תזרימי, אך כנגד ההכנסות נוצרת חבות תזרימית שלה לגיל הפרישה. שירותי רפואה, וסיעוד לקשישים וכדומה. מעבר לכך, במגזר הציבורי קיימת חבות של פנסיה תקציבית שמוסתרת מהציבור, אך גודלה מהווה משקולת על הכלכלה הישראלית (מוערך במעל טריליון ש"ח). במגזר החרדי כאמור אין פנסיות תקציביות. אוכלוסיה צעירה היא זו שתעבוד בעוד מספר עשורים ותאלץ לשלם את החבויות שנוצרות כעת. זה דומה להעדפת רכב ישן "כי הוא עבד יותר", על פני רכב חדש. החבות האקטוארית, והפחת החשבונאי בהון האנושי, שווים הרבה יותר מסכום כזה או אחר בתזרים.

בהתעלמות מוחלטת מייצור הון אנושי- לא ניתן להשוות משק בית ה"מייצר" 8 עובדים, למשק בית ה"מייצר" 2 עובדים. כאמור, ניתן להתווכח כמה שווה כל עובד, האם עוד עובד מדינה זה טוב למשק או לא, האם עוד אברך טוב למשק או לא, אבל חומר הגלם הוא אנשים, ויש עלות להגיע להביא לעולם אזרח מבוגר בגיל העבודה. משק בית שמייצר אזרח אחד הוא נטל דמוגרפי, משק בית שמייצר 8 אזרחים באותה עלות הוא נכס דמוגרפי. העולם המערבי קורס דמוגרפית כתוצאה מכך שאין מי שילם את הפנסיות של הזקנים. חלק גדול מהצמיחה בישראל נובע מהגיל הצעיר של האוכלוסיה. זה מביא לביקוש לנכסים, וביקוש למטבע. לאמון משקיעים במשק, שיש מי שישלם את ההלוואות. זה מביא ליזמות וחדשנות (ראו מאמר של מייקל אייזנברג) ועוד.

בהתעלמות מוחלטת מתקציבים "לא נוחים"- ההוצאה הציבורית על מערכת המשפט בישראל היא הגבוה בעולם בפער גדול (פי 2 מסלובניה במקום השני). המגזר החרדי אינו משתמש במערכת המשפט, ומפעיל על חשבונו מערכת משפט חליפית. החינוך החרדי אינו מוכן לקבל שירות ותכנים ממשרד החינוך, המגזר החרדי אינו מעוניין בשירותי התרבות, הספורט, התיירות, ועוד. בגילום ההוצאות על משקי הבית נבחרו סעיפי תקציב המשרתים את המטרה.

שאלה: האם חרדים נסמכים על המדינה יותר משאר הציבור?

תשובה: אם המדינה תעצור תשלומים לחודש אחד, החרדים כמעט לא יפגעו. אין שם כמעט עובדי מדינה. הקהילות החרדיות מפעילות מערכות רווחה ושיפוט ואף אנרגיה עצמאיות. מצד שני הם יזקקו לשירותי הבטחון והרפואה. אבל הכי טוב להסמך על חכמת ההמונים: לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, חרדים לא מעוניינים במדינת הרווחה (מיסוי גבוה מול תמיכות). דווקא הציבור החילוני הכי תומך בכך.

שאלה: העובדה שחרדים אינם מתגייסים "שווה הרבה כסף"?

תשובה: אפשר למדוד את השווי בשני כיוונים עיקריים, ולקבל תשובות שונות לחלוטין: כמה הם מרוויחים מזה, וכמה המדינה מפסידה מזה. ברור שבחור ישיבה שמחויב ללמוד בכולל ואסור לו לעבוד עד גיל 26, לא מרוויח מזה כלכלית. מצד שני, ברור שהמדינה מפסידה חייל בעלות נמוכה שיכל לתרום לפעילות הצבא. ניסיון לבצע חישוב מסוג זה יאלץ לבחון את ההבדל בין לוחמים לבין "ג'ובניקים". "ג'ובניקים" רבים דווקא מפיקים רווח כלכלי יפה משירותם הצבאי, ולא חיוניים למאמץ הלחימה (להקות צבאיות, גל"צ). גם במחקרים על העלות הכלכלית של המגזר החרדי, נמנעו מלהתייחס לשירות הצבאי. ניתן להעריך שמבחינה סוציולוגית, בעלי האינטרס להדגיש את השתמטות החרדים מגיעים דווקא ממגזר ה"ג'ובניקים", שתרומתו הכלכלית חשובה, אך תרומתו הבטחונית פחות קריטית.

שאלה: זה נכון שחרדים משלמים פחות מס הכנסה?

תשובה: כן, בהחלט. כמובן לא בגלל שהם חרדים, אלא באופן סטטיסטי הם נמצאים במצבים בהם משלמים פחות- צעירים, עוסקים בחינוך.

ועם זאת- כללי מס הכנסה דווקא מפלים אותם לרעה, רף מס ההכנסה הבסיסי, אינו מחולק למספר הנפשות בבית, וכך משפחות מרובות ילדים זכאיות לפחות הטבות מס

שאלה: זה נכון שחרדים משלמים פחות מע"מ

תשובה: כן, בהחלט. למרות שמקובל לומר שמע"מ הוא מס על העניים, הכוונה היא ביחס להכנסה. כלומר, עניים משלמים מע"מ על סכום גבוה מההכנסה שלהם, ועשירים על סכום נמוך מההכנסה שלהם. אובייקטיבית, עשירים משלמים יותר. מע"מ הוא רגרסיבי ולכן ההפרש בין הוצאות העשירונים העליונים לתחתונים הרבה יותר קטן מההפרש בהכנסה. בהנחה שהחרדים בעשירונים התחתונים, הם כנראה משלמים פחות, אבל לא בהפרש גדול. לאור זאת, הטבות שרלוונטיות לעשירונים העליונים כמו אילת ודיוטי פרי עשויות לקזז את הפער. בנוסף לכך לעשירונים העליונים יש נטיה לצרות חופשות בחו"ל שאינם חייבים במס בארץ. לכן בניגוד למס הכנסה שבו באופן מובהק, העשירונים התחתונים ובעיקר החרדים משלמים הרבה פחות, כאן הפער נמוך עד זניח בהשוואה בין מגזרית.

האם חרדים משלמים פחות מס חברות?

חברה בע"מ היא ישות משפטית שיש לה בעלי עניין מרובים. המייסדים הם חשובים, ואפילו קריטיים מבחינה כלכלית, אבל את רווחי החברה ניתן לזקוף ללקוחות החברה, לעובדים, לבעלי המניות, לנותני האשראי, והכי חשוב למדינה שמנהלת את הזירה הזו. אין הצדקה לזקוף את ההכנסה ממס חברות למגזר מסוים על פני אחר, ואם כן, יש לזקוף גם את ההשקעות, את התשומות, ובעיקר את הנפילות. וכן, הבנקים הפילו את כל המשק הישראלי בשנות ה80, ואנחנו עדיין משלמים את המחירים על כך. במקרה הזה, ניתן לקבל טענה שחרדים פותחים פחות חברות שהן חשובות למשק, אך לא בפער שמצדיק גילום העברה בין מגזרית

שאלה: האם חרדים משלמים פחות דמי ביטוח לאומי?

תשובה: בגדול כן. תשלומי הביטוח הלאומי נגזרים מההכנסה, וכאמור ההכנסה של המגזר החרדי נמוכה יותר. בביטוח לאומי יש אלמנט ביטוחי ואלמנט רווחה. רוב התשלום העודף מוחזר בכיסוי ביטוחי, ולכן אין כאן מגזר שחי על חשבון השני.

גם כאן, יש יותר פטורים לציבור הלא חרדי, כגון פטור מביטוח לאומי על הכנסות מעל 45 אש"ח, שרלוונטי בעיקר לעובדי מדינה בכירים. (עובדים פרטיים בעלי הכנסות גבוהות יעברו לתת שירות כעצמאים)

שאלה: האם חרדים מקבלים יותר מביטוח לאומי?

תשובה: הם מקבלים הרבה פחות. הוצאות הביטוח הלאומי על קצבאות זקנה ושארים גבוהות פי 4 מקצבאות הילדים, וזה במדינה הכי צעירה בעולם המערבי. קצבאות אבטלה ונכות ניתנות לפי ההכנסה כתשלום ביטוחי, כך שגם העובדה שחרדים משלמים פחות ביטוח לאומי אינה רלוונטית. הכיסוי הביטוחי מותאם לסכום שאותו משלמים

שאלה: מה גורם לי (הקורא) להרגיש שזה לא נכון?

1. בדיונים בנושא בדרך כלל נהוג לטעון שלימוד תורה מביא ברכה מיסטית. כאן ההנחה היא שאין שום ברכה מיסטית. הניתוח הזה נכון גם אם בכולל היו לומדים מנדרינית עתיקה
2. אצל אנשים מאמינים יש מחויבות ללמוד תורה. על מנת להצדיק את הויתור על לימוד התורה, אנשים עונים לעצמם שאין ברירה וצריך להתפרנס, אסור לחיות על חשבון הציבור. העולם השתנה וכיום כן ניתן ללמוד ואנשים מוכנים לשלם על כך מרצונם החופשי. זה מחייב להאמין שהדבר שאני עוסק בו הוא טוב תורנית, אפילו שהוא לא לימוד תורה. זה פוגע בהגדרה העצמית של אנשים.
3. לא שמעת עמדה כזו בעבר, וזה שובר לך סטיגמות ודעות קדומות. אנשים שלבושים אחרת וסגורים בתוך עצמם זה דבר מרתיע. בשביל להיפתח, צריך קודם כל לשבור סטיגמות ודעות קדומות.
4. בדרך כלל כאשר הטענות המוצגות כאן עולות, התגובות עליהן הן אמוציונאליות באופן בלתי פרופורציונאלי. אם היתה הוכחה לצד השני, היו עונים באופן ענייני.

שאלה: תוכל לספר קצת עליך, הכותב?

תשובה: בשמחה. יהודה בן אלי. חוקר ומרצה למדיניות ציבורית באוניברסיטת באר שבע. שרתתי 3 שנים בצנחנים ועוד 21 שנה כלוחם במילואים. איני חרדי, ואני חולק לחלוטין על תפיסת העולם החרדית על מדינת ישראל, ומאמין שהיא ראשית צמיחת גאולתנו, והשירות בצבא הוא מצווה גדולה ועיקרית. לכן חורה לי שמסיטים את הדיון לדעות קדומות ושגויות על חרדים.

שאלה: האם הדברים האלה מקובלים על אנשי האקדמיה הרלוונטיים?

תשובה: חד משמעית לא! אבל אם כל אותם אנשי אקדמיה הסכימו שהרפורמה המשפטית תפגע כלכלית בישראל, ומאז ישראל חווה רק צמיחה כלכלית מדהימה למרות המלחמה, אין צורך לקחת אותם כשיקול מקצועי. הם מציינים את עמדתם הפוליטית. חרדים מודרים כמעט לחלוטין מתחום מדעי החברה, ולכן הפרדיגמות משקפות עמדה פוליטית של צד אחד.

אז מה הסיכום:

חרדים משלמים פחות מס כי הם צעירים ועובדים בעיקר בחינוך

חרדים מקבלים הרבה פחות, ולכן בנטו, הציבור הכללי חי על חשבון הציבור החרדי ולא להפך.

המחקרים הסיקו אחרת סובלים מהטיות קשות ביותר, שמעוותות לחלוטין את הנתונים

מזמין כל מי שחולק על מה שכתוב כאן לעימות פומבי.

הערה: אסמכתאות לכל הנתונים נמצאות במאמר "מדע מגויס נגד (גיוס) חרדים" באתר זה