כלכלה עברית עוסקת בחיבור בין ערכי התורה לעולם הכלכלה המודרני, במטרה ליישם עקרונות מוסריים ותורניים בסוגיות כלכליות עכשוויות. הגישה שואפת לענות על שאלות מהותיות כמו: כיצד מתמודדים עם עוני בין-דורי, מהו תפקידה של הריבית בעולם המודרני, ואיך ניתן ליצור מערכת כלכלית צודקת המבוססת על ערכי התורה.
בין אידיאולוגיה הרמונית למפרידה
כלכלה היא מדע של אנשים. התורה היא אלוקית. מכאן מתחיל הפער. אידיאולוגיות כלכליות משרתות אנשים עם אינטרסים. זו חלק מהסיבה שהן מתנגשות. ככל שאידיאולוגיה מחפשת להחליף את הבורא, תוצאותיה קשות יותר. הקומוניזם ששאף לנהל את העולם במקום הבורא, הביא למותם של הכי הרבה אנשים לאורך ההיסטוריה האנושית.
הניתוח הכלכלי חייב לפשט ולפרק דברים כדי לנתח אותם. הוא עוסק בלימוד וניתוח של תהליכים במציאות. מה קורה עם מעלים מחיר בתנאי מעבדה ללא השפעות חיצוניות, כאשר כל התנאים האחרים לא משתנים? אנחנו מניחים שהכלכלנים הם מומחים, והם אכן מומחים בניתוח המציאות בכלים הקיימים, מתוך הנחות מסוימות מסוימים וערכים מסוימים. אם תרצו, מתוך קונספציות ופרדיגמות מסוימות. אנחנו לא חולקים עליהם בשאלה האם בהנחות הקיימות התשובה לשאלה היא כזו או אחרת, אנחנו חולקים על הנחות היסוד: האם מטרת האדם היא למקסם את התועלת שלו לעצמו, או שיש לו נשמה? האם כל הפרטים והעמים זהים ותחליפיים או שכל אחד מיוחד? האם יחידת הבסיס היא פרט או משפחה? האם העולם אקראי או שיש מגמה לעולם?
על מנת לבצע ניתוח כלכלי יש לבצע בידוד והפרדה. זו לא רק טכניקה, זו מהות. משך אלפי שנים עבודה זרה מאמינה בכוחות נפרדים. בפירוד. כנראה שהיו הוכחות רבות להאמין באלילים, אחרת לא היו משקיעים בהם בכזו דבקות. האם בימי קדם כולם היו מטומטמים? איך אנשים במאבק קיומי השקיעו כל כך בעבודת אלילים? בוודאי היו להם הוכחות מוצקות.
אידיאולוגיה אחדותית והרמונית
ברור לנו שהתורה היא אמת מוחלטת ואלוקית, ואנחנו אפילו רואים במציאות שרק עם ישראל שרד מכל העמים, ונבואות הנביאים מתגשמות מול עינינו בניגוד לכל הגיון מציאותי. גם ברמה הפרטית אנחנו רואים השגחה. למשל, פעמים רבות כאשר אנחנו נותנים צדקה, פתאום מגיעה לנו הכנסה ממקור לא צפוי. אבל האם יש הגיון? האם הדברים מתחברים? הרי אי אפשר לנהל עסקים ומשק מתוך אמונה דתית?
אנו מאמינים במציאות אחדותית. החל מהחלטות פרטיות של אנשים, דרך אופנות ותרבויות, הכל נובע ומבטא עולמות רוחניים. אנחנו גם מאמינים שהבורא נתן לנו תורה ודרכה הוא מופיע אלינו ולעולם. לא יכול להיות שחלקים שלמים בתורה אינם רלוונטיים.
כמו מפקד בכיר יותר שאחראי על שיקול רחב יותר, הוא נתן לנו הנחיות. רק שאדם עשוי לטעות, ולהכניס אינטרסים אישיים. הבורא אינו אדם לטעות. אנחנו יכולים לבחור להתעלם, כי "זה לא רלוונטי לימינו". ואכן יש כאלה שבוחרים לוותר על חלק מהמצוות. אנחנו יכולים לקיים "כי כך כתוב בתורה", אבל באופן שלא ישפיע על שום דבר. "לשים הכשר", להגיד "שמענו". מהצד השני, אפילו להתעקש על לקיים מצוות גם ללא הגיון. זה מראה על אמונה ודבקות גדולה, אבל מאבד קשר למציאות. לעיתים מגיע לסתירות פנימיות, ופגיעה במצוות אחרות.
בין אידיאולוגיה אנושית לאלוקית
המומחים הכלכליים פועלים על פי הנחות ויש להם אינטרסים אישיים ומטרות שעשויות להיות שונות משלנו. האתגר שלנו הוא לזקק מה מתוך הידע, הוא עובדה אנובע מהנחות שגויות ומטרות שאיננו מסכימים איתן. כמו כולנו, גם הכלכלנים משתייכים למחנות פוליטיים. לגופים שמממנים את המחקרים שלהם יש אינטרסים כלכליים ופוליטיים. יש להם מחויבות לאנשים.
לא בכדי דווקא הנביאים, נביאי ישראל, זעקו נגד עוולות חברתיות וערכיות. בעלי הכח כבולים במחויבות לאינטרסים, הנביאים הכירו את המציאות, אבל המחויבות שלהם היתה לקב"ה. ברמה הבסיסית המחויבות לתורה מאפשרת לנו לטעון טענות שפחות נגועות באינטרסים אישיים.
ויש לנו חזון. להיות אור לגוים. לתקן את העולם במלכות הבורא. להביא טוב לעולם. לאחר שחזרנו לארץ, והגענו לגאולה פיזית, אנחנו רוצים להגיע לנבואה. לשם כך צריך להשתחרר מאינטרסים אנושיים ולהתחבר לאינטרסים של הבורא. הדרך לשם ארוכה וקשה. זו המשימה שלנו.
הדיסוננס של המאמינים באמיתות התורה
אחד הדברים שמטרידים אנשים שמאמינים באמיתות התורה, הוא כנראה הפער בין האמונה באמיתות ונצחיות התורה, לבין מצוות "לא רלווטיות לימינו". בניגוד לשאלות על בריאת העולם, יש לשאלה הזו משמעות לימינו. מה שייך איסור ריבית כאשר כל המשק מתנהל לפי ריבית? האם מבחינת התורה אשה היא רכוש שקונים אותו? איך צריך לדאוג לעניים אין לי שדה חיטים?
ובכלל, מהי המדיניות הכלכלית של התורה? האם היא יותר סוציאליסטית כפי שהיה מקובל לומר בדורות הקודמים, או שהיא קפיטליסטית כפי שיותר ויותר מקובל לומר היום?
Leave a Reply