כיצד מבצעים מיסוי מוסרי? השוואה מפתיעה בין מצעי המפלגות

האם יתכן שהמצע הכלכלי של מרצ בתחום המיסוי זהה למצע של סמוטריץ' בנושא הזה והם לא יודעים על כך? ולמה מדובר בתיקון חשוב לתוכנית סינגפור המצוינת שהציג בנט?

נתחיל בשאלה מדוע צריך חברה בע"מ: על מנת לעודד אנשים להשקיע, הומצא גוף משפטי שמגביל את האחריות על תוצאות ה(כישלון ב)השקעה לגובה ההשקעה. ברמת המשקיע היחיד, המשמעות היא שאדם יכול להקים עסק ולהשקיע בו סכום מוגבל, ללא החשש שאם העסק יכשל הוא ירד מנכסיו. הסיכון מוגבל.
כל מי שסוחר עם העסק או נותן לו אשראי יודע שאם העסק יפסיד, הוא לא יוכל לפנות לבעל המניות.
ההמצאה הזו שמכונה גם "מסך ההתאגדות" חיונית להתפתחות כלכלית גם מסיבה נוספת: היא מאפשרת שותפויות מורכבות תחת כללי משחק ברורים. כך ניתן לפצל את עלויות ההשקעה בעסק בין משקיעים רבים, כאשר לכולם ברור מהם תנאי ההשקעה, מה הסיכונים ומה התפקידים של הגופים השונים בחברה (בעלי מניות, דירקטוריון הנהלה ועובדים)
מעבר לכך, אפשר לגייס כך מימון בשוק ההון, באופן שכל אחד יכול לקנות מניה של החברה, אפילו בסכום זעום. זה מאפשר לבעל החברה זמינות של מזומנים כאשר עדיין אין הכנסות (למשל פייסבוק הציגה הפסדים משך שנותיה הראשונות, אבל משקיעים קנו והעלו את ערך המניה משך שנים ואיפשרו לה להמשיך לפעול)  זה מאפשר לבעלים להמיר חלק מהבעלות בחברה במזומן, ומאפשר לאנשים פרטיים להיות שותפים לרווחי החברה.

למעשה, מהותה של החברה היא הרישום החשבונאי שלה: מהם נכסיה והתחייבויותיה. בכל שנה מדווחת החברה (בעיקר) על מצבה (מאזן) ועל פעילותה בשנה זו (דוח רווח והפסד). הרווח השנתי נצבר לתוך נכסי החברה. רו"ח מוסמך מטעם המדינה חותם על הדוחות ובכך לוקח אחריות על אמיתותם. כך כל מי יש לו עניין עסקי עם החברה יכול לדעת באופן מהימן יחסית את מצבה, ולהחליט אם הוא רוצה לעבוד איתה או לא.
אופן המיסוי של חברה בע"מ שונה ממיסוי עסק שאינו מאוגד: חברה משלמת עבור הרווחים השנתיים מס חברות כ 25%. במידה ובעלי המניות מעוניינים להוציא רווחים מהחברה לשימושם הפרטי, הם ישלמו מס דיבידנד בשיעור של כ25%, כך שלכאורה המס המקסימלי הוא בשיעור של כ50% בדומה למס השולי הגבוה ביותר לשכיר ועצמאי.
למה לכאורה? כי בעל חברה לא משלם דמי ביטוח לאומי. הוא אמנם אינו מבוטח עבור הכנסתו מהחברה, אבל הביטוח הלאומי הוא יותר מס מאשר ביטוח (בקורונה בעלי חברות דווקא כן קיבלו פיצוי כאילו היו מבוטחים)
כתוצאה מכך, בפועל, מגובה הכנסה מסוים משתלם לעסק להפוך לחברה בע"מ משיקולי מס ולא משיקולי השקעה.
האם "מסך ההתאגדות" מעודד פיתוח כלכלי? די ברור שכן, קיים מתאם (קורלציה) גבוה בין ההתפתחות התעשייתית והכלכלית לבין המקומות בהם נעשה שימוש ב"מסך ההתאגדות"
לא בטוח שזו הסיבה העיקרית, אבל די ברור שזה עזר. השאלה העיקרית כיום היא האם הקלה במס חברות מביאה פיתוח כלכלי? כאן תוצאות המחקר אינן חד משמעיות ומאוד פוליטיות. ההנחה היא שהורדת מיסים מביאה צמיחה כלכלית, השאלה היא הורדה של איזה מס מביאה יותר תועלת.
הימין הכלכלי טוען שהורדת מס חברות גורם לחברות להרוויח יותר ולכן המשק מתפתח יותר וכולם מרוויחים. מכוני המחקר הימניים מממונים ע"י בעלי תאגידים ולכן טענתם נגועה בפוזיציה מסוימת.
השמאל הכלכלי טוען שהחברות שייכות לבעלי ההון ולכן אסור לתת הטבות לעשירים. מכוני המחקר של השמאל הכלכלי מממונים ע"י ארגוני עובדים (בישראל-ההסתדרות) והם אינם מעוניינים בהורדת מיסים שכרוכה בדרך כלל בקיצוץ במגזר הציבורי. אולי זו הסיבה שהם אינם טוענים שהורדת מיסים אחרים תביא יותר צמיחה.
המתודולוגיה לבדיקת השאלה היא ניסיון למציאת מתאם בין הורדת מס חברות לבין שיעור הצמיחה בשנים העוקבות. בדרך כלל משווים הורדת מס חברות להורדת מיסים עקיפים. העניין הוא שהמתודולוגיה הזו מאוד בעייתית, בלשון המעטה, ממספר סיבות*

אחת הטענות לטובת הורדת מס חברות היא שההורדה מגדילה את ההכנסה ממס חברות. זה כמובן נכון, אבל כנראה נובע בעיקר מזה שיותר משתלם לעסקים להפוך להיות חברה בע"מ. כלומר זו לא צמיחה אלא תכנון מס. כלומר לא רלוונטי לשאלה.
בחלק מהמקרים חל גידול בהכנסות המדינה הכוללות, אך יתכן מאוד שהורדת מס חברות גורמת לחברות להעביר את מקום הרישום שלהן למדינה שהמס בה נמוך יותר, וזה גורם לצמיחה בהכנסות ובתוצר, אבל זה לא גידול בר קיימא, כי ברגע שמדינה אחרת תוריד את המס- החברה תעבור לשם.

אז מהי "תוכנית סינגפור"?
תוכנית מצוינת שהכין ידידי ד"ר אמציה סמקאי שהוא מקצוען אמיתי ואדם ערכי, ועיקרה הורדת מיסים לטובת עידוד צמיחה. העיקרון הכלכלי לפיו הורדת מיסים מביאה לעליה בצמיחה די מוסכם (עקומת לאפר עוסקת בהכנסות המדינה ממיסים. שם בשלב מסוים הורדת המס גורמת לירידה בהכנסות ממיסים למרות הגידול בצמיחה)
התוכנית מדברת על הקפאת הוצאות השכר במגזר הציבורי ע"י הפסקת גיוסים חדשים והעברת פקידים לתפקידי קצה (למשל שמפקחים במשרד החינוך יהפכו למורים)
העיקרון של הורדת מיסים וקיצוץ המגזר הציבורי הוא לא רק נכון כלכלית ומגדיל את העוגה של כולם. הוא גם נכון ערכית. המגזר הציבורי ממומן ע"י המגזר הפרטי בכפיה. אם אינך חושב שצריך את משרד התרבות או את משרד הדתות, אתה עדיין חייב לממן אותו. גביית מיסים בכפיה צריכה להיות לצרכים חיוניים ככל הניתן.

השאלה הגדולה היא אילו מיסים נכון להוריד על מנת לעודד צמיחה. תוכנית סינגפור מציעה להוריד את מס החברות ואת מס הכנסה.
ההצעה היא להוריד את מס החברות ל 15% ולהוריד את שיעור מס ההכנסה המקסימלי ב15% כלומר לשיעור מקסימלי של כ35%.
זו הטבה שמיטיבה באופן מובהק עם העשירים. אני לא רואה בשוויון ערך, אבל לדעתי נכון להוריד את המעמ, ולהעלות את מס החברות ואת מס ההכנסה במדרגות הגבוהות. אסביר

לאחר שהבנו שלשאלה איזה מס נכון כלכלית להוריד, אין ולא יכולה להיות תשובה כלכלית חד משמעית, כדאי לחשוב על דרכים חדשות להחליט כיצד נכון להוריד מיסים ולהגביר את הצמיחה.

מדוע לדעתי לא מוצדק להוריד את מס החברות? 1. כי חברה זה לא אדם ופחות "כואב לה" כשלוקחים ממנה.
2. כי כאמור התאגדות כחברה היא באמת לעשירים אמיתיים. רק מרף הכנסות מסוים משתלם להתאגד כחברה. אם לא ברור באופן מובהק שנכון לקחת ממי שאין לו, אז עדיף לקחת ממי שיש לו
3. כי אין לנו עניין כחברה לעודד התאגדות. זה מסיר אחריות אישית מהעוסקים.
4. כי כאשר חברה נופלת והבעלים לא אחראים, המדינה משלמת את הנזקים. אם אלו משכורות שמשלים הביטוח הלאומי, ואם אלו נפגעים שמפצה המדינה. למשל בעת קריסת הבנק למסחר, בנק ישראל פיצה את המפקידים במאות מליוני שקלים. כפי שסביר למסות אלכוהול וסיגריות שמביאות לעלויות על הקופה הציבורית, סביר למסות חברות שעלולות ליפול ולהיות נטל על הקופה הציבורית.
5. כי כאשר חברה לא מרוויחה, היא לא משלמת מס. זו שותפות של המדינה ברווחים שמגיעה כאמור עם שותפות באחריות
6. כי חברה מקבלת שירות בעבור השירותים שהמדינה מספקת לה. רישום, שיפוט ועוד. אדם פרטי משלם עבור שירותים שהוא צורך.

למה צריך להוריד את המעמ?
השמאל הכלכלי טוען שזה בגלל שהוא "רגרסיבי" כלומר עניים משלמים יותר מעשירים ביחס להכנסתם. אני חושב שזה שיקול זניח יחסית לעומת שיקולים אחרים כמו פגיעה בצמיחה של כולם, והעובדה שהוא מס לא צודק ואלים במיוחד:
מע"מ גובים ממי שקל לגבות ממנו, ממי שלא יכול להתנגד, ואין לו ברירה.
על לחם וחלב משלמים מע"מ, על חופשה באילת לא- כדי שלא יסעו לטאבה.
על תרופות משלמים מע"מ על קניות בדיוטי פרי לא- כדי שלא יקנו בחו"ל.
על רכב משלמים מע"מ, על חבילות קטנות מחו"ל לא משלמים, כי הטיפול בגביה אינו מצדיק את המס שיתקבל.

אילו לא היה מעמ, היו לבעל העסק יותר קונים- כאשר המחיר יורד המכירות עולות.
אילו לא היה דיווח מעמ חודשי, היה לבעל העסק יותר זמן פנוי לפיתוח העסק או למשפחה ובילויים.
אילו לא היה מעמ, היה לבעלי עסקים יותר כסף בכל חודש- לפחות 400 ש"ח (+מעמ…) לרואה חשבון ועוד עלויות פנקסי חשבוניות.
אילו לא היה מעמ, פחות אנשים היו מזמינים מחו"ל ויותר קונים בארץ. חבילות מחו"ל פטורות ממעמ, ופרסום מחו"ל פטור ממע"מ
אילו לא היה מעמ, היה לכולם הרבה יותר פשוט לחשב מחירים.
אילו לא היה מעמ, בעלי עסקים לא היו חיים בפחד מקנסות דרקוניים ואף איום בכליאה
אילו לא היה מעמ, היו נחסכים למשק משאבים רבים הכרוכים בגביה. מעמ משית את עבודת הגביה על העסקים. נסו לחשוב מה היה קורה אילו בעלי העסקים היו אומרים לקונים "אל תשלם לי את המעמ- לך תשלם את המע"מ ברשות המיסים.
אילו לא היה מעמ, אחד ממקורות ההכנסה של ארגוני פשע, חשבוניות פיקטיביות, היה נגדע.

בנושא מס הכנסה, אפשר למצוא הפתעה מעניינת: הסכמה נסתרת בין המצע של מרצ, לבין המצע של הציונות הדתית. בניגוד לתוכנית סינגפור המציעה הורדה במס הכנסה, שתיהן מציעות להעלות סלקטיבית את מס ההכנסה באופן שונה, אבל למעשה מדובר בתוצאה דומה מאוד:
בתור מפלגת שמאל, מרצ דוגלת במיסוי עשירים. כיום מדרגת המס המקסימלית היא כ50%, מתוך הנחה שראוי להשאיר לאדם לפחות מחצית מעמלו (כאמור זה לא נכון, כי משלמים גם ביטוח לאומי). מרצ טוענת שניתן להעלות את מדרגות המס לשיעור גבוה יותר לבעלי הכנסות גבוהות יותר. כלומר מי שמרוויח מעל רף המס המקסימלי, ישלם על הסכום שמעל הרף המקסימלי יותר מ50%. יש לציין שהכנסות מעל הרף הזה פטורות מביטוח לאומי, כך שיש אפילו יותר היגיון בטענה הצודקת של מרצ.
במצע של הציונות הדתית הוצע להטיל מס על עובדי המגזר הציבורי בעלי ההכנסה הגבוהה. עובדים רבים במגזר הציבורי נהנים ממשכורות גבוהות מצד אחד, ומהגנות שנועדו לעובדים קשי יום מצד שני. במקרים רבים אלו שני צדדים של אותו מטבע: "ועדי שאלטר" מנצלים את ההגנות שנועדו לעובדים חלשים, לקבלת תנאי שכר גבוהים באופן חריג. לכן מוצע למסות אותם באופן ישיר. מדוע דווקא אותם? כי ההנחה היא שעובדים בעלי הכנסה גבוהה במגזר הפרטי באמת שווים את המשכורות שהם מקבלים.
כאן המצעים של הציונות הדתית ושל מרצ נפגשים: אימוץ המצע של מרצ יגרום לבעלי הכנסות גבוהות במגזר הפרטי לבצע תכנון מס ולקבל את משכורתם כעצמאים או כחברה בע"מ, ולכן הם לא ישלמו את שיעור המס הגבוה. עובדי המדינה והחברות הגדולות, שגובה המשכורת שלהם נובע מיכולת השביתה של הועדים, לא יוכלו לעבור לעבוד כעצמאים, כי אז הם לא יהיו חלק מוועד העובדים, ולכן הם יצטרכו לבחור: או הגנות שנועדו לעובדים חלשים, או משכורות גבוהות. אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו.

*
1. יש המון משתנים משפיעים, קשה מאוד לאמת שדווקא השינוי הזה מביא לצמיחה.
2. גם אם מצרפים תצפיות רבות, סביר מאוד שיש משתנים אחרים שיכולים להסביר את המתאם. למשל שהורדת מיסים בדרך כל מגיעה עם קיצוץ בהוצאות או רפורמות מבניות, או שיש צעדים שננקטים בעת משבר.
3. מערכות המיסוי ואופי האזרחים שונה מאוד בין מדינות שונות, וכמעט בלתי אפשרי להשוות בין מדינות, בטח לא השוואה סטטיסטית.
4. ההטיה הפוליטית של התוצאות בשאלה הזו היא גבוהה מאוד. זה דומה לשאלה האם עדיפה ממשלת ימין או ממשלת שמאל. זו שאלה פוליטית ולא מדעית.
5. אופן המדידה של התוצר הוא אומדן מאוד גס ומרובה בהטיות.  למשל אסון טבע יכול להגדיל את התוצר, כי הגדלת הוצאות הממשלה מגדילה את התוצר. גידול ביבוא שמביא לגידול ברמת החיים מביא לקיטון בתוצר.

—–

הרחבה למיטיבי לכת: יש הטוענים שהורדת מעמ פחות עוזרת לצמיחה מאשר הורדת מיסים אחרים. הטוענים כך מתבססים על מחקר ernold (2005) וכאלה שבאו בעקבותיו. חשוב לציין שאופן הבדיקה שם ממש אינו מוכיח בוודאות את ההשפעה, (לדעתי להפך, כמו לומר שדיאט קולה גורם להשמנה כי שמנים שותים דיאט קולה) וגם שהתוצאות במחקרים האלה ממש אינם חד משמעיים.