מה החידוש שהביא יוסף לכלכלה העולמית?

בעולם הקדום נהגו מלכים לצבור עושר בעיקר בעזרת שוד ושעבוד של גורמים חלשים מהם. כך עשו ארבעת המלכים ששיעבדו את חמשת המלכים בספר בראשית, וכך עשו כל האימפריות בעולם העתיק. האשורים, הבבלים, היוונים והרומאים- כולם יצאו למסעות כיבוש ברחבי העולם העתיק, שדדו את אוצרותיהם ושיעבדו אותם לעבדים ושפחות. כל שלטון גבה מס מהעם ומעמים אחרים לפי מה שיכל. מי שלא שילם- שילם על כך בחייו או בחירותו.
יוסף הנהיג במצרים שיטה הפוכה. במקום לגבות מיסים בכח, הוא סיפק לעם מזון בעת מחסור אמיתי*. העם שילמו מרצונם עבור תמורה אמיתית ולא כתוצאה מאיומים. גם עמים אחרים הגיעו לקנות במצרים והגדילו את עושרה. המגזר הציבורי במצרים ניצל את יכולותיו לטובת התושבים. רק שלטון חזק יכול לאגור כמויות מזון משך מספר שנים ולחלק אותו בעת חירום בצורה אפקטיבית. לכך נועד שלטון, לתפקוד בעת חירום, לשמור על החיים עצמם.
בניהולו של יוסף, השלטון מוסיף לעם במקום לקחת ממנו. והחידוש הזה הופך את מצרים לאימפריה כלכלית- ללא מלחמה וללא אלימות. אבל הסיכון הגדול ביותר לארגונים מגיע דווקא מבפנים, וגם אותו יוסף מזהה.
כאשר התושבים מציעים להפוך לעבדים לפרעה, יוסף אינו מסכים להצעתם. מה הכוונה של העם כאשר הם מבקשים להפוך לעבדים לפרעה? הם רוצים להפוך לחלק מהמגזר הציבורי!
נהוג לחשוב שעבדות היא ניצול, אבל יש לעבדות צד שני: לאדון של העבדים יש אינטרס לדאוג להם. השקעה בהם מביאה לו תועלת. הם אנשיו הנאמנים לו. לעבדים יש "קביעות", ולכן שווה לשלטון להשקיע בהם. זו הסיבה שרבים מעוניינים לעבוד במגזר הציבורי.
מפתה מאוד עבור השלטון לצבור כח ולהגדיל את המגזר הציבורי. מלך עם תאוות שררה וממון רוצה להגדיל את כוחו וכבודו, כפי ששר בממשלה רוצה להגדיל את תקציב משרדו. האם שמעתם על שר שמתגאה בכך שהקטין את תקציב משרדו או קיצץ בו משרות?
עוד מהעת העתיקה ועד היום השלטון רוצה לקחת. יוסף בוחר להוסיף. האם בשנות הרעב מה שחסר לפרעה הוא עבדים? בשביל לממן עבדים צריך מיסים, ובשביל לגבות מיסים, צריך מגזר פרטי. יוסף אינו מסכים לקחת את העם לעבדים. הוא תומך ומחזק את המגזר הפרטי. הוא מכיר את משוואת התפוקה השולית הפוחתת. החל מכמות מסוימת של עובדים- הוספת עובדים דווקא מקטינה את התפוקה ולא מגדילה אותה.
אולי היתרון הגדול של יוסף, הוא שאינו מוקף בחרטומים. ב"דרג מקצועי" שממומן על ידי המדינה ומעוניין להגדיל את כוחו. ניתן להניח שגם במצרים החרטומים ביצעו מחקרים שמוכיחים חד משמעית שכדאי להגדיל את ההוצאה הממשלתית- להגדיל את כוחם. כיום מרבית העוסקים בכלכלה ממומנים בנדיבות על ידי המדינה (אוניברסיטאות, גופים ממשלתיים). לא מפתיע שהשיטה הקיינסיאנית לפיה מודדים את הוצאות הממשלה כחלק מהתוצר – שולטת בכל הפקולטות. לפי שיטה זו הגדלת הוצאות הממשלה תורמת לצמיחה. למה שילמדו שהמגזר הפרטי הוא הכנסה והציבורי הוא הוצאה כאשר הם חלק מהמגזר הציבורי?
אם רוצים צמיחה כלכלית צריך לשנות את השיטה משיטת החרטומים שרוצה לקחת, לשיטתו של יוסף שרוצה להוסיף.
*קשה לדעת אם צבר את התבואה על ידי קניה מהעם או גביית מס, אך ברור שבשנות השבע היה קל יותר להשיג אותה.

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*