
יש כמה תובנות בסיסיות שמאפשרות לנו להבין יותר טוב את התמונה הכוללת. מדובר בהבנת המהות של שאלות כמו מהו כסף? מהו ערך הכסף? ומהו תפקידה של המדינה בנושא?
מהו כסף? (אמצעי תשלום)
נתחיל בכך שהכסף שמשמש אותנו כיום אינו שווה כלום. אין שום ערך עצמי לשטרות הנייר שאנחנו משתמשים בהם, קל לראות זאת מכך ששטר שכבר אינו בתוקף לא שווה כלום. על אחת כמה וכמה שאין ערך עצמי לכסף שרשום בחשבוננו בבנק. הערך של הכסף נובע מהאמון שנותנים בו גורמי השוק, והסחירות שלו כמבטא ערך. הכי נח להביע בעזרתו ערך של מוצרים ושירותים, מה שהופך אותו למוצר הכי שימושי שיכול להיות. אפשר לקבל תמורתו כל מוצר או שירות שרוצים באופן מיידי, כל עוד כולם נותנים בו אמון.
איך נוצר אמון בכסף?
כאשר לאנשים יש ביטחון שהכסף שלהם מבטא ערך, נוצר אמון בכסף. כל עוד אנשים יודעים שתמיד יוכלו לקנות בכסף שלהם דברים בעלי ערך, או להחליף אותו במטבעות אחרים בשער חליפין ידוע, הם יודעים שיש ערך לכסף שלהם. אבל יש עוד דרך שהכסף שלהם יכול לאבד את ערכו: אם פתאום יזרום כסף לשוק, שלא תמורת ערך, שווי הכסף שבידיהם יצנח.
יש שתי תרחישים עיקריים למקרה כזה:
1. זיוף המוני של שטרות או כסף בחשבונות הבנקים (לכן הם כל כך קריטיים בחרום)
2. הוצאה לא פרופורציונלית של הממשלה שיש שמכנים אותה "הדפסת כסף". הכוונה היא להגדלת הגרעון באופן חריג, כלומר שהמדינה מוציאה הרבה יותר ממה שהיא גובה.
מה התפקיד של המדינה?
המדינה מנהלת את הכסף ודואגת שיהיה בו אמון. היא דואגת שלא יזייפו כסף, ושלא יהיו בשוויו תנודות חדות מידי. הממשלה מממנת את הוצאותיה בעזרת כסף שהיא גובה מהאזרחים, ואם היא רוצה להוציא יותר ממה שהיא גובה, היא צריכה לממן זאת בהלוואות (אלה כללי הרישום החשבונאי- כל כסף מגיע ממקור כלשהוא). העניין הוא שעל הלוואות משלמים ריבית, וכאשר הגורמים בשוק הבינלאומי מעריכים שההלוואות מוגזמות הם מתחילים לדרוש ריבית גבוהה יותר. במצב כזה כלכלה של מדינה עלולה לקרוס: שווי המטבע שלה יצנח בשוק המט"ח, כי אף גורם חיצוני לא יהיה מעוניין בו. אם המדינה תגדיל את החוב כדי לשלם חובות, שווי המטבע יצנח יותר ויותר.
המעניין הוא שזה עובד גם הפוך: בעת משברים, אפילו בארה"ב, שווי הדולר עולה כי הוא נתפס כמטבע בטוח, יציב וסחיר.
איפה כל השאלות האלה נפגשות?
כאשר הערך שנוצר במדינה ויוצא החוצה לייצוא, גדול מהערך שמיובא למדינה, שווי המטבע עולה ביחס למטבעות האחרים, וכח הקניה של המשק מתחזק. כל הכסף והנכסים באותה מדינה שווים יותר. חשוב להדגיש שלא משנה מה יחס ההמרה המספרי (נומינלי) בין המטבעות. למשל דולר אחד שווה מעל 100 ין יפני, אך אין לכך משמעות. השאלה היא האם שער החליפין עולה או יורד. אם שער המטבע המקומי עולה, כח הקניה ושווי כל הנכסים של תושבי המדינה עולה בהשוואה למדינות אחרות.
איך כל זה קשור למשבר?
כסף הוא דבר יחסי, יום אחד הוא יכול להיות שווה המון ולמחרת פחות. תלוי בערך שהוא מייצג ותלוי הרבה מאוד במדינה שעומדת מאחוריו, אבל בכל מקרה הכל נמדד ביחס למדינות אחרות. השאלה היא אם המצב בישראל יהיה טוב יותר ממדינות אחרות או לא. אם הגרעון בישראל יגדל מאוד, אבל במדינות אחרות יגדל הרבה יותר, המשקיעים יעדיפו לקנות אג"ח של ממשלת ישראל והוצאות הריבית ישארו נמוכות. אם ההוצאות גבוהות ביחס למדינות אחרות, עלולים להגיע למצב של מדינות שהגיעו לסף חדלות פרעון (יוון, ארגנטינה ועוד)
באיזה מצב ישראל נכנסה למשבר?
הגרעון בישראל במצב טוב יחסית* ונמצא במגמת שיפור שנים רבות. האבטלה בישראל נמוכה באופן בולט מאוד. אבל יש נתון נוסף שפחות מוכר לציבור: יתרות המט"ח שמחזיק בנק ישראל מגיעות לשיעור של כמחצית מהתוצר השנתי, והן מהגבוהות בעולם**.
זה הגיל חביבי
יש הבדל משמעותי מאוד בין המשק הישראלי לשאר העולם, ובעיקר למדינות שנפגעו מהנגיף: הגיל החציוני בישראל נמוך באופן משמעותי משאר העולם: בעוד בישראל הגיל החציוני הוא 28, באירופה ובמיוחד הוא מעל 45, באיטליה וגרמניה הגיל החציוני גבוה במיוחד. גם בסין הגיל הממוצע גבוה יחסית (לפחות ביחס למדינת עולם שלישי) בעקבות "מדיניות הילד האחד" שהונהגה בה שנים רבות. מדברים רבות על ההבדל הזה בהקשר של הקורונה, שפוגעת בעיקר במבוגרים, אבל יש לכך משמעות גדולה מאוד גם בהיבטי אשראי, שכאמור אנו דנים בהם בבחינת יציבות המשק. אחת הבדיקות הבסיסיות ביותר בעת מתן אשראי ללקוח היא גיל הלווה. הלוואת משכנתא שיתנו בקלות לזוג בשנות ה30 לחייהם, תיתקל בסרוב חד משמעי עבור זוגות בשנות ה 50 לחייהם. כלומר, גם בהיבט הפגיעה מהקורונה וגם בהיבט יכולתו של המשק לפרוע אשראי, הגיל הצעיר של האוכלוסיה בישראל מהווים יתרון משמעותי.
ובכל זאת, מה קורה עכשיו?
כאן התשובה היא שאני לא יודע, ואני מניח שכמעט אף אחד לא יודע. קשה לדעת כמה זמן יקח המשבר הזה ומי ייפגע.
למשל: מורים שהוצאו כעת לחל"ת- מצד אחד, הביטוח הלאומי יצטרך לשלם לכולם, אבל מצד שני, אותו סכום לא יצא ממשרד החינוך, אין כאן הבדל מהותי. מי יודע איך יסתדרו העסקים שמושבתים? האם ישלמו שכירות? האם יפרעו הלוואות? לא ברור על מי יפלו ההפסדים***. יתכן שההפסד יתחלק בין הרבה גורמים. צריך לקחת בחשבון שיש כעת עסקים שדווקא מרוויחים יותר. עסקים מוצאים פתרונות והתאמות למצב תוך זמן קצר יחסית: מוסדות לימוד עובדים במקוון, מסעדות עברו להזמנות, מלונות הוסבו לארוח חולים דרך משרד הביטחון. יתכן שהנזק הכלכלי יהיה קטן מהמשוער.
מקווה שנתתי למי שקרא עד כאן תמונת מצב טובה יחסית, במגבלות האפשר, וגם כמה תובנות מעניינות. וגם כמה סיבות טובות לאופטימיות.
אם משהו לא ברור, אשמח שתעירו לי על כך בתגובות. אם הקריאה עניינה והועילה לכם, סמנו לייק על מנת שאדע לכתוב עוד רשומות מהסוג הזה.
—-
הרחבות:
*הסבר לגבי הגרעון בישראל- יחס חוב-תוצר
את הגרעון מחשבים ביחס לתוצר של המשק (שאמור לשקף את סך כל הפעילות הכלכלית). גובה תקציב המדינה נקבע ביחס לתוצר הצפוי.
יחס החוב-תוצר בישראל די נמוך כ-60% ודי דומה לממוצע oecd, יש מדינות עם יחס מאוד גבוה כמו יפן עם 200% (אבל עם יתרות מט"ח גבוהות) ואיתה מדינות שחוו הגעה לסף חדלות פרעון כמו יוון וונצואלה. ויש נמוכים מאוד כמו נסיכויות הנפט (סעודיה, ונורבגיה) מחד, ומדינות עולם שלישי שלא מקבלות אשראי מאידך. בשורה התחתונה, יחס החוב לתוצר, הוא לא בהכרח הגורם הקובע. כלומר, הגדלת הגרעון אינה בעייתית בהכרח.
** לאורך שנים בנק ישראל רוכש רזרבות מט"ח בסכומים גבוהים שנועדו כדי למתן את התחזקות השקל בשוק המט"ח. הסיבה לרכישות היא תמיכה ביצואנים ורזרבות לשעת חרום. למעשה, הערך שיצר המשק הישראלי גרם לביקוש לשקלים, ובנק ישראל מיתן את הביקוש על ידי רכישת מט"ח. אותן רזרבות עשויות לבלום ירידה בערך השקל בעת משבר, והוא באמת החל להשתמש בהן. זה נתון מאוד משמעותי.
*** הרחבה בנושא בקישור הבא
Leave a Reply