בעולם הכלכלי המודרני מתחילים להבין שהערך הרב ביותר נמצא במופשט, בהבנה עמוקה יותר של המציאות.
הכח הכלכלי שצבר יוסף נבע מיכולתו לחזות את העתיד מתוך חיבורו לבורא.
אילו יכל אדם כיום לחזות את העתיד, הוא היה הופך לעשיר כקורח.
למשל, אדם שיודע מה יהיה שער הדולר מחר יכול לבצע השקעה ממונפת, ולהגיע לתשואות של אלפי אחוזים.
גם הבנה עמוקה של נפש האדם ורצונות הציבור יכולות להפוך אדם לעשיר כקורח.
למשל, ממציא הפייסבוק הבין את רצונו של האדם להביע את עצמו והפך עקב כך לאדם עשיר.
מרכז הכובד של יכולת הפיתוח האנושית עוברת מפתרונות לצרכים הגשמיים של האדם, לצרכים הרוחניים והמופשטים.
ככל שמבינים שהרוח היא העיקר, ככל שמתקרבים להבנת העומק של המציאות, מבינים שהתשובות נמצאות בתורה.
כיום, תחום היצוא המרכזי של ישראל הוא חדשנות וידע,
תחומי ההתמחות של הכלכלה הישראלית עברו שינויים רבים.
עברנו מייצוא תפוזי JAFFA לייצוא תוכנות וסטארט-אפ.
רבים שוכחים או אולי מתעלמים מענף היצוא הותיק והאמין ביותר של ישראל: תורה
מראשית הציונות, יהודים ברחבי העולם השקיעו את מיטב כספם במימון הישיבות בארץ ישראל.
זה היה הבסיס להתיישבות היהודית בארץ ישראל משך מאות שנים.
עד היום עולם הישיבות מתבסס על תרומות. זו הדרך של יהודים ברחבי העולם להשתתף בלימוד התורה.
זה עדיין ענף יצוא חשוב של מדינת ישראל. אלפי בחורים ובחורות מגיעים מכל העולם ללמוד תורה בישראל.
בסטטיסטיקה הם נרשמים כתיירים, אך הם לא מגיעים לכאן בגלל המלונות או אתרי הבילוי, הם מעוניינים במוצר הייחודי שלנו- תורה.
לדעתי, בעתיד לא רחוק, תתרומם הקומה השניה של לימוד התורה.
עד היום העיסוק בתורה הניב הכנסה מתרומות של אנשים שהבינו את החשיבות והעומק של לימוד התורה.
הקומה השניה תהיה לדעתי בהבאת התורה לעולם המעשה.
כאשר יבינו לעומק מצוות כמו מתנות עניים, שמיטה, יובל, עבד עברי, ריבית ועוד, תתגלה קומה חדשה בעולם החול, כמו שהתגלתה עם המעבר להייטק.
כאשר מייצרים תפוזים, המשאבים הנדרשים הם פיזיים, והרווחים מוגבלים במימדי היצע וביקוש.
כאשר מייצרים סטארט-אפ, מתגלה קומה חדשה:
המשאבים הנדרשים הם יוזמה ואמונה, והרווחים כמעט בלתי מוגבלים. הנחות היסוד לגבי יצרן וצרכן מתערערות (ליצרן אין עלות שולית, הצרכן לא משלם).
כאשר עוסקים בתורה, המשאבים הנדרשים הם רצון ואמונה, והרווחים מגיעים ממימד אחר:
הפרט הופך לטוב יותר ורצונותיו מתעלים
החברה הופכת טובה יותר, והופכת מלוכדת ומחוזקת (כך שרדה החברה היהודית 2000 שנות גלות)
המדיניות הציבורית עוברת מהפך: במקום לעסוק ב"כיצד נפשר בין רצונות הפרטים בחברה?" עוסקים בשיפור החברה כולה.
Leave a Reply