האם מצב בו עובד קבלן אינו זכאי לתנאים סוציאליים ויכול להיות מפוטר בכל רגע הוא עבדות מודרנית? כך לפחות טוען השמאל הכלכלי.
כמובן שהמצב הזה הוא בדיוק ההפך מהעבדות המתוארת בתורה ובהלכה. עבדות מודרנית קיימת כיום, ודווקא השמאל הכלכלי מאוד מעודד אותה והימין הכלכלי יוצא נגדה בחריפות.
רוב העובדים במגזר הציבורי ועובדים רבים בארגונים הגדולים מועסקים בשיטת ה"קביעות". בשיטה זו, לאחר תקופת מבחן בה נבחנת התאמת העובד לארגון, וכוונתו להשאר בארגון לטווח הארוך, מוענקת לו "קביעות". במצב זה, הארגון מתחייב שלא לפטר אותו ולא לפגוע בתנאים הסוציאליים שלו, והעובד מבין שהוא צפוי להמשיך בארגון לטווח ארוך ולא צפוי להנות מהעלאת שכר או שדרוג מעמד באופן החורג מהנורמות בארגון. כך למשל, כאשר מנהל אינו מרוצה מעובד, ניתן להעבירו לתפקיד או למקום אחר קרוב למקום מגוריו של העובד, אך לא לפטר אותו ולא לפגוע בשכרו. מצד שני, עובד מצוין שתרם רבות לארגון לא צפוי לקבל תגמול יוצא דופן. מבנה השכר בנוי על שכר בסיס נמוך יחסית לענף שיחד עם הטבת הקביעות, מעודדת עובדים להישאר בארגון שנים ארוכות. שיטת הקביעות מתאימה בעיקר לארגונים שנדרשת בהם יציבות ואמון של הציבור.
המעסיק אמנם מגביל את עצמו ביחס לעובדים, אך נהנה משימור ידע וניסיון ארגוני, מעלויות שכר נמוכות יותר, ובעיקר מנאמנות של העובדים כלפי הארגון. כך להפתעתם של כלכלנים מהימין הכלכלי, ארגונים מסוג זה מצליחים לשרוד גם בשוק תחרותי.
המאפיינים העיקריים של שיטת הקביעות דומים להפליא למאפיינים של עבד עברי בתורה: התחייבות הדדית לזמן ארוך, (עבד- 6 שנים או עד היובל, קביעות- עד הפנסיה) שכר עבודה בסיסי וקבוע (בעבד- סכום ראשוני המקוזז מול העבודה ומענק בשחרור, בקביעות פנסיה נדיבה) ותנאים סוציאליים טובים באופן חריג (בעבד- רמת חיים של האדון, בקביעות- הטבות ומתנות ביטוחים והפרשות)
למוסד העבדות היו במאות האחרונות יחסי הציבור גרועים מאוד. כאשר מדברים כיום על עבדות, מתכוונים לניצול האכזרי של עבדים שהיה נהוג לאורך ההיסטוריה העולמית (אגרות ראיה פט). העבדות המתוארת בתורה היא ההפך ממה שאנחנו מכנים עבדות. עם הפיכת העולם לטוב יותר ומוסרי יותר, ברחבי העולם מגיעים למודל כלכלי דומה מאוד לעבדות המוצעת בתורה.
Leave a Reply