הסיפור הראשון שלומדים בלימודי כלכלה הוא על משק שהיה מסוגל לייצר רק חמאה או תותחים. בעיתות שלום, הופנו יותר גורמי ייצור לתחום החמאה, אך כאשר החלה מתיחות בטחונית הופנו יותר ויותר גורמי ייצור לתחום התותחים. הסיפור הזה נועד להסביר את אחת ההנחות הבסיסיות בלימודי הכלכלה: "הנחת המחסור". ע"פ הנחה זו, כל משאב הוא מוגבל, ומחירו של כל מוצר מתבטא במונחי המוצר האלטרנטיבי (על כמה חמאה צריך לוותר כדי לייצר תותח). הביטוי הגרפי של הסיפור נקרא "עקומת התמורה".
ההנחה המקובלת בעולם היא שעל מנת להתפתח כלכלית צריך להשתלט על כמה שיותר משאבים. לוט מחפש מקום עם יותר מרעה, ארבעת המלכים מגיעים מרחוק כדי לשעבד את חמשת המלכים לעבדים.
לאורך ההיסטוריה, עמים שונים נאבקו על קרקעות, מים, מזון, ואנרגיה.
התחזיות של העשור הקודם דיברו על כילוי מקורות האנרגיה בעולם. במאה הקודמת חשבו שהמזון בעולם לא יספיק לכל האוכלוסיה. לפני כ200 שנים חששו שהערים יוצפו בצואת סוסים (שהיו אמצעי התחבורה העיקרי באותה תקופה)
היום התחזיות האלה נראות לנו מופרכות.
אברהם מביא לעולם תודעה חדשה, תודעה של ברכה, תודעה לפיה הנחת המחסור אינה רלוונטית. בעולם טמון פוטנציאל ברכה גדול ממה שאנחנו רואים בעיניים.
כשאנחנו חושבים שמקורות האנרגיה אוזלים, מתגלות אנגיות מתחדשות וצורות הפקת אנרגיה חדשות.
כאשר חשבו שהמזון ייגמר – התפתחו טכנולוגיות חקלאיות.
כיום יותר ויותר מתברר שניצול המשאבים הקיימים מאפשר קיום, אבל הברכה מתגלה במוצרים החדשים, בפיתוח הדברים שלא היו בעבר.
העולם יותר ויותר מעריך חדשנות והמצאות ופחות עבודות מהסוג הישן.
על פי דברי הנביאים, השלב הבא צפוי להיות "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה אלוקים וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה"
Leave a Reply