האם צריך להוציא אברכים לעבודה?

שלב א- מהי עבודה

עבודה יוצרת ערך למישהו שמשלם עליה:
שרברב מתקן נזילה ובעל הבית משלם לו
בנאי בונה והקבלן משלם לו.
שוטר שומר על הסדר והמדינה משלמת לו
אברך לומד תורה ותורמים בארץ ובחו"ל משלמים לו.

שלב ב- איך נקבע השכר
כמו כל מוצר לפי ביקוש והיצע:
אם חסרים שרברבים הלקוחות ירדפו אחרי השרברבים וישלמו יותר. ולהפך.

בתחום השכר יש גורם חשוב נוסף: הערך שיוצרת העבודה. שעת עבודה של מתכנת נותנת ערך רב יותר משעת עבודה של מנקה.
לא בגלל הידע וההשכלה הכללית שיש למתכנת. למנקה עם ידע והשכלה כללית לא ישלמו יותר.
הסיבה היא שיש לו ידע ייחודי ונדרש שמקנה לו יתרון תחרותי.

שלב ג- אלו עבודות יוצרות ערך
כדי להיות שרברבים, בנאים ושוטרים לא נדרשת הכשרה ארוכה במיוחד והשכר נמוך בהתאם.
כדי להיות מתכנת נדרשת הכשרה יותר ארוכה ונדרש כשרון ייחודי.
המתכנתים בישראל מבוקשים בעולם למרות שיש המון מתכנתים זולים בהודו.
יש למתכנתים הישראלים שם עולמי שחברות בכל העולם מוכנות לשלם עבורו.
גם לאברכים הישראלים יש שם עולמי שיהודים בכל העולם מוכנים להשקיע בו
(אגב, גם ענף התיירות בישראל בנוי על ערך ייחודי שיש לישראל להציע- המקומות הקדושים. שם מבינים את הפוטנציאל )

שלב ד- אלו עבודות יוצרות ערך למשק
בהנחה שהמטרה המשותפת בדיון כלכלי היא העלאת רמת החיים, ניתן לומר שהמטרה העיקרית היא חיזוק המטבע המקומי. חוזק המטבע נגזר ממאזן הסחר ולכן מושקעים מאמצים רבים בעידוד היצוא והעדפת תוצרת מקומית על פני יבוא.
למשל, ענף ההייטק הוא מוטה יצוא ומושך את המשק קדימה. כמוהו גם ענף התיירות.
ענפי השירותים פחות מוכוונים לייצוא, אם כי הם מעלים את רמת החיים.
גם בתוך ענפי הייצוא יש ענפים שנותנים פחות ערך בגלל שהם עתירי יבוא. הדוגמה הבולטת לכך היא ענף היהלומים: שווי היהלומים המיוצאים גבוה במעט מאוד מהמיובאים (בארץ מבוצע בעיקר ליטוש )

אז האם כדאי לעודד אברכים ליציאה לעבודה?
ממש לא.
הם עוסקים בענף יצוא ייחודי שאנשים מכל העולם מוכנים לשלם עליו.
ההכנסה שהם מביאים אינה כרוכה ביבוא ולכן הערך שהם מייצרים גבוה במיוחד.

אז למה ההכנסה של אברכים כל כך נמוכה?
בעיקר בגלל הגיל. רובם המוחלט של האברכים הם בחורים צעירים בני פחות מ25. השכר בכולל פחות רחוק מהשכר הממוצע לגיל זה.

אז למה הכנסתם של הגברים החרדים כל כך נמוכה?
בעיקר בגלל הדרה חסרת הצדקה. ברוב הארגונים הגדולים בהם העובדים (הותיקים) נהנים ממשכורות גבוהות (נמלים, משרדי ממשלה, בנקים) אין צורך בהשכלה אקדמית, אבל זה הקריטריון האובייקטיבי היחיד לסינון מועמדים. באופן חריג באירגונים אלה, השכר גבוה בגלל כח המיקוח של העובדים (ועדים) יותר מאשר הערך שהם יוצרים.
לימוד תורה אינו מוכר כתואר אקדמי ולכן אין לגברים חרדים אפשרות להכנס לשם. קיים גם פער היסטורי מתקופות בהם נכנסו לארגונים אלה בשיטת "חבר מביא חבר" ולחרדים לא היו חברים כאלה (במידה רבה מתוך בחירה).

אז מה כדאי לעשות?
– הכרה בשנות לימודי ישיבה כשוות ערך לשנות לימוד אקדמיות
– חיזוק הכוללים ועידוד אברכים להמשיך בלימודם
– עידוד החוקרים שעוסקים ב"איך להוציא אברכים לעבודה" – לעסוק בעבודות מוטות ייצוא (;

נ.ב פורום קהלת Kohelet Forum Meirav Arlosoroff דעת מיעוט והרב חיים נבון כתבו דברים בניגוד לנאמר כאן