פרשת בא- לשמור על השומרים.
בכיר בביטוח הלאומי סיפר לי שמשך שנים הוא לא היה מודע לכך שעצמאים משלמים ביטוח לאומי ואינם זכאים לדמי אבטלה כמו שכירים, אפליה ברורה ומקוממת.
הוא הזכיר לי עיוות נוסף- יש "תקרה" לדמי הביטוח הלאומי כך ששכירים בעלי הכנסה גבוהה מאוד משלמים יחסית פחות.
אדם שהיה מעורב בדיונים על הורדת מחירי הדיור סיפר לי שרבים מהמשתתפים בדיון היו בעלי דירה להשקעה, אך טען שהם לא הושפעו מכך. (השכרת דירה אחת פטורה ממסים, בט"ל ודיווחים שונים)
ישנו מכנה משותף למקבלי ההחלטות המקצועיות במדינה דמוקרטית- שכירים בעלי שכר גבוה.
היכן מבקר המדינה?
גם הוא נכנס תחת אותו מכנה משותף.
"אדם קרוב אצל עצמו"
בתקופת הסנהדרין היה נערך בכל שנה דיון האם לעבר את השנה או לא (להוסיף אדר שני), וזאת על מנת שחודש ניסן יצא באביב ע"פ הפסוק בפרשה "שמור את חודש האביב".
הכהן הגדול פסול מלדון בדיון זה, מדוע?
הכהן הגדול עובד ביום כיפור יחף לאורך כל היום ודעתו עלולה להיות מוטה ל"כיוון האביב", כלומר יעדיף שיום כיפור יצא יותר מוקדם, בקיץ.
הכהן הגדול, שנכנס לקודש הקודשים, יחשוב מזג האוויר ביום כיפור בבואו לדון בעניין חצי שנה לפני כן?
זה האדם הכי קדוש בישראל!
ביום כיפור הוא נכנס לקודש הקודשים שכהן שאינו כשר לא יוצא ממנו חי!
אם נחשוד שהוא מושפע משיקולים כאלה לאן נגיע???
אדם קרוב אצל עצמו- גם האדם הקדוש ביותר, גם מי שפועל ככל יכולתו למען מטרה נעלה, לא יכול לנטרל מעצמו נגיעות אישיות.
(כמובן שגם האמור לעיל נובע מנקודת המבט האישית שלי…)
Leave a Reply