הסכם קדם נישואין – תקנה זמנית או חריגה ממסורת הפסיקה

רבני צהר ורבנים נוספים ממליצים למתחתנים לחתום על "הסכם קדם נישואין" שמקל את ההתנהלות במצב של גירושין חס וחלילה.
רבנים חרדים ו"חרד"לים" יצאו נגדם והודיעו שרב שפוסק בעניין זה כמו רבני צהר – אין ראוי לשמוע לפסיקותיו.
הדיון בין הצדדים מתמקד בפן הפורמלי של "גט מעושה" ובעיות הלכתיות נוספות, אבל בעיני השאלה העיקרית היא ה"סאבטקסט" – מה שלא נאמר.
מה שהופך את היוזמה לכל כך חמורה בעיני המתנגדים היא האמירה לפיה המסגרת שקבעו חכמים לנישואין כבר אינה מתאימה לעידן המודרני.
זה לא חדש. בכל דור מתחדשים דברים שלא היו בעבר ורבים בטוחים שאלו שינויים חסרי תקדים בהיסטוריה. האינטנט, הרדיו, הדפוס וכו'.
אבל הדורות עוברים והמסגרת שקבעו חז"ל נשארת כאשר כל התפיסות האחרות בתחום המשפחה מתחלפות ונעלמות.
גם בדור הזה המסגרת שקבעו חכמים מוכיחה את עצמה – במקומות בהם נצמדים לעקרונות הנישואין והמשפחה של חז"ל אחוזי הגירושין נמוכים יותר.
אלה עובדות סטטיסטיות. אמנם ניתן לפרש אותן בצורות שונות (כמו כל מתאם- קורלציה שאפשר לבחון את הסיבתיות). יש בזה הגיון: כשיותר קל להתגרש- מתגרשים יותר.
גם זה לא חדש. אם ניגשים לכללי ההלכה בענווה מגלים בהם חכמה מדהימה שעברה מדור לדור אלפי שנים.
זה נכון באיסור ריבית, זה נכון במתנות עניים וזה נכון במשפט עברי.