השקעה בדמוקרטיה משתלמת כי כדאי לשכנע את הציבור שלה. בישראל זה נכון פי כמה, כי חצי מהאנושות רואה בעם הזה חלק מהזהות הדתית שלה. על הנכס הכלכלי הוותיק והיציב ביותר של המדינה, שאיש אינו רושם במאזן.
חוזקה של דמוקרטיה: שווה לשכנע אותה בדיקטטורה, מי שרוצה להשפיע צריך לשכנע אדם אחד. בדמוקרטיה צריך לשכנע את הציבור, וזה עולה כסף שנשאר במדינה. זה יתרון מובנה של כל דמוקרטיה. בארה"ב, למשל, קטאר הייתה ב-2025 מקור המימון הזר הגדול ביותר של מוסדות ההשכלה הגבוהה, עם יותר מ-1.1 מיליארד דולר מתוך 5.2 מיליארד שהתקבלו מכל המקורות הזרים. (allisraelnews). בישראל היתרון הזה אינו שולי. הוא מהותי.
חוזקת ליבה: העולם תורם לישראל באופן חריג
כמה נתונים מראים בבירור שישראל נמצאת במקום יוצא דופן:יותר ממחצית מכספי הפילנתרופיה מגיעה מחו"ל. כך קובע המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב. במדינה שבה גרים כ-0.12% מאוכלוסיית העולם, זה נתון חריג. מקום שני בעולם. לפי מחקר בינלאומי של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בזכות התרומות מחו"ל שיעור התרומות בישראל הוא מהגבוהים בעולם, שני רק לארה"ב. (walla)
הנקודה החשובה ביותר: ישראל איננה מדינה ענייה. התוצר לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ובכל זאת העולם ממשיך לתרום לה. התרומות לישראל אינן צדקה לנזקקים. הן השקעה של מי שרוצה שתהיה לו השפעה על מה שקורה כאן. (bizportal)
מקור החוזקה: עם סגולה, לפחות בעיני רוב העולם
למה דווקא ישראל? כי בשתי הדתות הגדולות בעולם, היחס לעם היהודי הוא חלק מההגדרה העצמית. הנצרות הגדירה את עצמה מראשיתה ביחס ליהדות: "ישראל החדשה", הברית החדשה מול הישנה. גם כשהכנסייה הקתולית שינתה כיוון, בהצהרת Nostra Aetate ב-1965, היא נשארה על אותו ציר, והציונות הנוצרית רואה בשיבת היהודים לארצם חלק מהתוכנית האלוהית.
באסלאם, הקוראן אומר לבני ישראל "העדפתי אתכם על פני העולמים" (סורה 2, פסוק 47), ולצד זה מבקר אותם בחריפות. האסלאם מציג את עצמו כהשלמה של הנבואה העברית.לפי מרכז המחקר Pew יש בעולם כ-2.3 מיליארד נוצרים וכ-2.0 מיליארד מוסלמים, יותר ממחצית האנושות. לכל אחד מהם יש עמדה, דתית ביסודה, על העם היהודי. במזרח אין לכך מקבילה דתית, אם כי בסין היהודים נחשבים לעם מוצלח במיוחד, ובקוריאה לומדים תלמוד כמתכון להצלחה.מכיוון שהעולם מחזיק בעמדה, הוא משלם כדי לקדם אותה, לשני הכיוונים. הקרן לידידות, שמגייסת בעיקר מנוצרים, מגייסת היום יותר מ-303 מיליון דולר בשנה. מהצד השני, הקרן החדשה לישראל חילקה מאז 1979 יותר מ-345 מיליון דולר לקידום זכויות אדם, שוויון ודמוקרטיה. (ifcj) (philanthropy)חוזקת ליבה: אוניברסיטאות וישיבותההשוואה המעניינת אינה בין ימין לשמאל, אלא בין שני מוסדות שבהם העולם משקיע בישראל ככלכלת ידע:אוניברסיטאות: מרבית התרומות מחו"ל מגיעות לתחום החינוך והמחקר. הטכניון גייס בתרומות כ-400 מיליון ש"ח בשנה בשנים 2015–2017, והאוניברסיטה העברית גייסה 121.7 מיליון דולר ב-2017. ב-2024 קיבלה אוניברסיטת בר-אילן תרומה של מיליארד ש"ח מירושה של יהודי אמריקני. (0,7340,L 3745154,00 +2)ישיבות: 805 ישיבות חרדיות מקבלות תרומות מחו"ל בהיקף של כ-1.14 מיליארד ש"ח. ישיבת מיר לבדה קיבלה ב-2023 כ-124 מיליון ש"ח מחו"ל, כ-55% מהכנסותיה. (calcalist) (calcalist)בשני המקרים, תורמים מחו"ל מממנים מוסדות לימוד בישראל מתוך תפיסה שמה שנלמד כאן חשוב לעולם כולו.חוזקת ליבה: תלמידי חוץ כענף תיירות איכותייותר מ-12,000 תלמידי ישיבות וסמינרים מגיעים לישראל מחו"ל בשנה רגילה. מצפון אמריקה לבדה מצטרפים מדי שנה כ-2,700 צעירים אורתודוקסים לתוכניות ישיבה וכ-1,300 צעירות לתוכניות סמינר. שכר הלימוד בישיבת מגדל התורה לשנת תשפ"ז הוא 35,500 דולר, כולל לינה וכלכלה. (jpost)ההשוואה לתיירות ממחישה את הערך: לפי משרד התיירות, תייר מוציא בישראל בממוצע 1,711 דולר לשהייה, לא כולל טיסה. תלמיד ישיבה שמשלם כ-30 אלף דולר בשנה שווה למשק כמו 17 תיירים בערך. 12,000 תלמידים כאלה מכניסים כ-360 מיליון דולר בשנה בשכר לימוד בלבד. (gov.il)ויש הבדל מהותי. ב-2025 נרשמו 1.318 מיליון כניסות תיירים, לעומת 4.552 מיליון בשנת השיא 2019, כי התייר הרגיל נבהל ממלחמה. תלמיד הישיבה מגיע בגלל מה שישראל היא, לא בגלל מזג האוויר או החופים. ובסוף השנה הוא חוזר הביתה קשור לארץ, והופך לתורם של הדור הבא. (gov.il)חוזקת ליבה: יציבות של מאות שניםהמנהג לאסוף כספים בגולה למען יושבי ארץ ישראל קיים עוד מתקופת המשנה והתלמוד, ועד העליות הציוניות בסוף המאה ה-19 היה היישוב בארץ סמוך כמעט כולו על כספי החלוקה. ערב מלחמת העולם הראשונה, 60 אלף מתוך 85 אלף היהודים בארץ היו אנשי היישוב הישן וצאצאיהם. (hamichlol) (hamichlol)אין כמעט ענף כלכלי בעולם שמחזיק מעמד מאות שנים. הכלכלה הישראלית ידעה ענפים מצליחים שדעכו: משבר מניות הבנקים ב-1983 היה הנקודה שבה המשק עמד בפני הסכנה החמורה בתולדותיו, ויצוא היהלומים ירד לפי כלכליסט מ-9.2 מיליארד דולר ב-2022 ל-3.6 מיליארד ב-2025. גם ההייטק, שהוא היום מנוע הצמיחה, הוא ענף נייד: בינואר 2019 הועסקו בישראל כ-69% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות, ובמרץ 2026 רק 62%. (calcalist) (calcalist)הזרם של מי שרואה בארץ הזו מרכז העולם, לעומת זאת, לא נעצר. הוא אף מתחזק במשברים: אחרי 7 באוקטובר ספר דוח שהוכן עבור משרד התפוצות לפחות 1.4 מיליארד דולר בתרומות.הוויכוח עצמו הוא הנכסכל מחנה בישראל בטוח שהכסף הזר של הצד השני פסול. הימין זועם על מימון אירופי לארגוני שמאל, והשמאל זועם על מימון אוונגליסטי ועל תרומות לכוללים.אבל מבחינה כלכלית, עצם הוויכוח הוא הנכס. אף אחד לא תורם מיליארדים כדי להכריע את הוויכוח הציבורי בבלגיה. טוב למשק הישראלי שיהיו כאן הרבה ישיבות והרבה אוניברסיטאות, הרבה כוללים והרבה ארגונים מכל צדי הקשת, והרבה תורמים מימין ומשמאל. כל צד שמשקיע כדי לנצח מגדיל את העוגה לכולם.השורה התחתונהכשבוחנים חוזקות ליבה של משק, צריך להסתכל לטווח ארוך ולא על שיאים. ענפים באים והולכים. מה שנשאר כאן כבר מאות שנים הוא שחלק עצום מהאנושות רואה בעם ישראל עניין שנוגע לזהותו שלו, ומוכן לשלם כדי שתהיה לו השפעה על מה שקורה בארץ ישראל.זה לא כוח חיצוני שפולש למשק. זו חוזקת הליבה שלו.מקורותהמכון למשפט ופילנתרופיה, אוניברסיטת תל אביבNYU – American Jewish Organizations' Giving to Israelוואלה – ישראל שנייה בעולם בשיעור התרומותJust Peace Advocates – נתוני רשות המסים הקנדיתAll Israel News – מימון זר לאוניברסיטאות בארה"בביזפורטל – תחזית קרן המטבע 2026IFCJ – Who We Are · Chronicle of Philanthropy – הקרן החדשהכלכליסט – לאן הולכות התרומות מחו"ל · מעריב – תרומות לאקדמיה · וואלה – תרומת בר-אילןכלכליסט – תרומות ל-805 ישיבות · כלכליסט – ישיבת מירJNS – תלמידי ישיבות מחו"ל · Jerusalem Post – תלמידי שנת הפער · מגדל התורה – שכר לימודמשרד התיירות – כניסות תיירים 2025המכלול – כספי החלוקה · המכלול – היישוב הישןChina Quarterly – Chinese Philosemitism · JTA – תלמוד בקוריאהכלכליסט – משבר מניות הבנקים · כלכליסט – פעילות ההייטק בחו"לJerusalem Post – תרומות אחרי 7 באוקטובר
Leave a Reply