בדיון לגבי ההשלכות הכלכליות של הילודה שהתחיל בראיון עם פרופסורית לסוציולוגיה בעיתון דה מרקר. טען Sagi Barmak
שילודה גבוהה אינה מביאה צמיחה, והביא כהוכחה לכך תרשים המתאר את המתאם בין שיעור הילודה לבין התוצר לנפש. בתרשים רואים שבמדינות עם ילודה נמוכה התוצר לנפש גבוה יותר.
אני חולק באופן חד משמעי על הניתוח בדה מרקר וגם על הניתוח של שגיא, קודם כל במישור הערכי, אבל לפני כן אסביר מדוע לדעתי מבחינה כלכלית זה פשוט לא נכון.
נתחיל בכלכלה- הנתון בתרשים אינו צמיחה אלא תוצר לנפש, וזה מאוד משמעותי. זה שהמצב כיום הוא שהתוצר לנפש במדינות המזדקנות במערב גבוה יותר, לא בהכרח נובע מהקיטון בילודה. סביר יותר שהסיבתיות הפוכה- באולוסיות עשירים הילודה יורדת.
יש נתונים ברורים לגבי הצמיחה העולמית כמו בצילום המסך המובא כאן מתוך אתר קרן המטבע. והם הפוכים בדיוק מהמתאם שמציגים אלו שמשווים לתוצר לנפש. מזהים את המדינות עם הצבע הירוק הכהה? הן מרוכזות באפריקה, במזרח הרחוק ובמזרח אירופה. במקומות בהן הילודה גבוהה- הצמיחה גבוהה. זה מציג את המגמה ואילו ההשוואה בין גודל המשפחה לבין התוצר מציגה צילום מצב נתון. כאשר רוצים לדעת מה ההשפעה- נכון יותר לבדוק את המגמה ולא מצב נתון. להמחשה: אם נבדוק את המתאם בין ביצוע דיאטה לבין השמנה בוודאי נמצא מתאם. אבל המגמה היא שמי שמבצע דיאטה דווקא מרזה ולא משמין. במדינות שבהן המצב הנתון הוא שהן עניות וצעירות יש צמיחה גבוהה יותר. אנחנו לא דנים במצב הנתון אלא בדרכים לשפר אותו, הילודה גבוהה וגיל צעיר מביאים לשיפור במצב הכלכלי.
בדרך כלל כאשר מנסים לכמת ערך כלכלי משתמשים בשיטות חשבונאיות. בהיבט חשבונאי אמנם יש חשיבות לרווחיות (דוח רווח והפסד), אבל הבחינה ארוכת הטווח נעשית על ידי השוואת הנכסים להתחייבויות. צעיר בן 18, עדיין אינו רווחי למשק, אבל הוא נכס. אדם בן 50 אולי עדיין משלם מיסים אבל הוא כבר יותר התחייבות מאשר נכס. הייתם קונים מניות של חברת ליסינג שכל הרכבים שלה ישנים אפילו אם היא רווחית מאוד?
יש לכלכלה היבט נוסף- היבט פיננסי בנקאי: כאשר משקיע מחפש חברה להשקיע בה, הוא בוחן את פוטנציאל הצמיחה, את העתיד, לא את ההווה. הגיל החציוני באירופה נושק ל50 בישראל נמוך מ30. ההכנסה של אדם בן 50 כבר מתחילה במגמת ירידה. לא כלכלי בכלל. מי ירצה לקנות נכסי נדלן בגרמניה כאשר שכונות שלמות ננטשות שם מחוסר ביקוש? לנכס בישראל יש עתיד. זה מסביר גם חלק מהביקוש לשקל הישראלי. השימוש בו ילך ויגבר בעוד מספר משתמשי היורו במגמת ירידה.
אדם בן 50 לא יכול לקבל משכנתא לרכישת נכס בבנק. לא נעים להסביר למה, אבל במקרה כזה הבנק ידרוש שותף צעיר יותר בהלוואה. בנקים הם גופים מסחריים הם מבינים בכלכלה ומבינים את משמעות הגיל. באותה מידה יש לגיל החציוני משמעות מכרעת בכלכלה הלאומית.
נמשיך בסטטיסטיקה- כאשר רוצים לבחון איזה משתנה משפיע על משתנה אחר כדאי לבדוק אם אין "משתנה מתווך". כאשר טוענים שהילודה מורידה את התוצר לנפש, כדאי לבדוק שאין משתנה אחר שמסביר טוב יותר את המתאם. במקרה שלנו הגיל החציוני מהווה הסבר הרבה יותר טוב מאשר הילודה. בכל מקום בעולם ובכל זמן בהיסטוריה, אדם בן 40 מכניס יותר מאדם בן 20. זה מסביר הרבה יותר טוב את ההבדלים בתוצר לנפש בין המדינות השונות. להמחשה: אם נבדוק את המתאם בין מידת הנעליים ליכולת לפתור תרגילי חשבון, נמצא מתאם גבוה, אבל, המשתנה של הגיל, מסביר טוב יותר. (ילדים קטנים לא יודעים לפתור תרגילי חשבון, לא בגלל שיש להם נעליים קטנות יותר)
נמשיך בחשבון פשוט- בחישוב התוצר לנפש יש מונה (התוצר) ומכנה (מספר הנפשות). כאשר אותו עושר מתחלק לפחות אנשים העושר של כל פרט עולה. חשבון פשוט. האם זה מעיד על שיפור כלכלי? ממש לא.
זה מוביל אותנו לפן הערכי שמתחבא מאחורי החישוב הכלכלי הזה. במדינות בהן מעודדים הקטנת ילודה והאוכלוסיה יש עוד דרכים להקטין את המכנה (מספר הנפשות)- "המתות חסד", שהופכות נפוצות יותר באירופה. באותה יבשת נקטו בעבר בשיטות מזוויעות יותר להגדלת העושר הלאומי על ידי הקטנת האוכלוסיה, כמו המתת הנכים וחולי הנפש ובמקרי קיצון נישול ורצח של המיעוט היהודי. אידיאולוגיה שרואה בכסף והעושר את מהות החיים, ומוכנה להמית את מי שיפריע לה בכך. האידיאולוגיה היהודית הפוכה- אידיאולוגיה של קידוש החיים ותמיכה בחלשים. אולי זה חלק מגורמים לשנאה כלפי היהודים באירופה.
הסברתי כאן מדוע הטענה שילודה גבוהה אינה כדאית כלכלית למשק אינה נכונה מאף היבט כלכלי. היא נובעת מתפיסת עולם ערכית כפי שציינה הפרופסורית לסוציולוגיה בכתבה. תפיסה שלילית לדעתי.
בשולי הדברים חשוב להתייחס למקום יוצא הדופן של ישראל בתרשים: באופן חריג ויחודי, בישראל התוצר גבוה בדומה למערב, ולמדינות המפותחות, אבל הילודה והצמיחה גבוהות בדומה למדינות המתפתחות. המשמעות הכלכלית היא שכאשר התוצר לנפש בישראל דומה למדינות מערב אירופה, זה אומר שהשכר של בן 28 בישראל דומה לשכר של אדם בן 46 בגרמניה (הגיל החציוני בהתאמה). במילים אחרות המצב הכלכלי האמיתי של ישראל עוד הרבה יותר טוב מהנתונים היבשים.
המשמעות הערכית היא שיש לישראל אמירה ייחודית בעולם. העם היחיד בו עליה ברמת החיים ובהכנסות אינה גורמת לירידה בילודה, ועם זאת או אולי בזכות זאת, מצבו הכלכלי הולך ומשתפר. עם ישראל אינו דומה לעמים האחרים ופועל לפי שיקולים אחרים.
יש פה טעות יסודית בהבנה של חישוב הצמיחה. אחוז הצמיחה הוא ביחס לתוצר של אותה מדינה בשנה הקודמת ולכן מדינות עולם שני ושלישי )שבהן יש גם ילודה גבוהה( הצמיחה גבוהה יותר. גם אם במונחים אבסולוטיים הצמיחה בהן נמוכה יותר האחוז יהיה גבוה יותר )זה באמת המצב, מדינות מערביות מייצרות יותר אבל התל"ג הגבוה מוריד את האחוז) אז בפועל המצב כרגע, לפי התל"ג לנפש ולפי הודאה שלך, מדינות עם פחות ילודה צומחות יותר. וגם בעתיד במונחים אבסולוטיים זה המצב שיהיה.
בדומה לשערי חליפין, הכל יחסי. יש נקודת התחלה, והשאלה מי מתקדם יותר. עליה בתוצר לנפש שמקורה בירידה במספר הנפשות היא פיקציה מתמטית