בשנת 1668 ביצע המדען פרצ'סקו רדי את אחד הניסויים בחשובים בעולם הביולוגיה. עד ימיו שלטה בעולם המדעי "תיאוריית הבריאה הספונטנית" לפיה יצורים יכולים להיווצר מהדומם. רדי חילק חתיכת בשר לשלוש צנצנות: אחת פתוחה, אחת עם גאזה, ואחת אטומה. לאחר מספר ימים הפתוחה העלתה רימות רבות, והאטומה לא העלתה רימות כלל. רדי הוכיח מכאן שחי נוצר מחי בלבד, ולא נוצר מהדומם. התובנה של רדי לפיה חי נוצר מחי בלבד, הוכחה שוב ושוב, וכיום היא השולטת בעולם המדעי.
ה"דתי המתנצל" מאוד אוהב את ההלכה בשולחן ערוך לפיה מותר להרוג כינה בשבת כיוון שאינה פרה ורבה (שו"ע, או"ח שטז ט', לפי ביאור הט"ז). זו הזדמנות מצוינת להדגים כיצד חז"ל לא ידעו דברים שאנחנו יודעים היום, ולכן צריך להתאים את ההלכה לימינו. בתקופת הגמרא והשולחן ערוך, העולם המדעי תמך ב"תיאוריית הבריאה הספונטנית", ואילו כיום מבינים שזה לא נכון, ולכן צריך לשנות את ההלכה.
ה"דתי המתעלם" לא אוהב את ההלכה הזו, היא באמת נראית קצת סותרת את המציאות, אבל מי אמר שההלכה צריכה להתאים למציאות? מה שאמרו חכמים זה מה שקובע, "בטל הטעם לא בטלה התקנה". אפשר לומר שאולי בזמנם היו כינים שהיו נוצרות מהעפר או מהזיעה, אבל בימינו שאין כאלה ראוי להחמיר. ובכלל, אם שיקול הלכתי לא מסתדר עם המציאות, אפשר פשוט להחמיר.
הסתירה לכאורה מתחזקת מהלכה נוספת המופיעה בשולחן ערוך, לכאורה זה לא תלוי רק בזיהוי הזאולוגי של בעל החיים אופו הרביה שלו:
"תולעים הגדלים בפירות בתלוש מותרים שלא אסרה תורה אלא שרץ השורץ על הארץ במה דברים אמורים שלא פירשו מן הפרי אבל פירשו מן הפרי אפילו לא הגיע לארץ אלא שמת באויר קודם שהגיע לארץ ואפילו לא פירש כולו מהפרי אלא מקצתו או שלא פירש אלא על גבי הפרי או על הגרעין שבתוכו או שפירש מפרי לפרי אסור ויש אוסרים אפילו מת בתוך הפרי ופירש אח"כ. כל זמן שנמצא בתוך הפרי אפילו חורו נקוב לחוץ לא חיישינן שמא פירש וחזר" (שו"ע יו"ד פ"ד)
הקולא הזו זוכה לפחות יחס משני הצדדים. היא אינה מתאימה לתבנית לפיה חז"ל חשבו שחלק ממיני החרקים נולדים מדומם וחלק מהחי: לא משנה סוג החרק, ושיטת הרביה, יש קריטריונים אחרים לגבי אותו חרק. היא לא מתאימה לעמדה הסוברת שהיו מיני חרקים שאינם קיימים כיום, כי היא מדברת על כל החרקים ולא על חרקים מסוימים.
כינים וגמלים
ואולי שניהם כל כך מבוצרים בעמדתם, עד שהם מפספסים את ההבנה הנכונה של ההלכה? אם נחזור לגמרא, נמצא שניתן שם קריטריון מעניין להורג כינה בשבת: "אמר רבי אליעזר: ההורג כינה בשבת כאילו הורג גמל" (שבת י"ב.). מה הקשר לגמל? למה דווקא גמל? מה מיוחד בגמל?
גמל יכול להתקיים לבד זמן רב ללא מזון ומים. הוא אינו תלוי במקור אחד. כינה לא יכולה לחיות לבד באופן עצמאי. היא חיה על יצור אחר. היא לא יכולה להסתובב ולחפש לעצמה אוכל. כך גם תולעת שחיה בתוך פרי, היא לא חיה באופן עצמאי אלא ניזונה מהפרי בו היא נמצאת. ברגע שהיא יוצאת מהפרי ועוברת להסתובב "על הארץ" היא הופכת ליצור עצמאי. זו שאלה פילוסופית, אולי מקבילה לשאלה האם העובר או הביצה הם חלק מהאם? האם ביצה שנולדה ביום טוב כבר היה מוכנה בבטן האם? מי שמנסה לאנוס את הדיון לתוך דיוני האקטואליה המדעיים, עובד לכאורה ברובד הלא נכון, ומפספס את הרבדים העליונים יותר במציאות, ולכאורה מגייס את התורה וההלכה לצרכי הדיון שלו, כאשר הם אינם בהכרח כוונת הפוסקים. (יש דרכים ושיטות נוספות והן מובאות למשל בשו"ת משפטי עוזיאל (חלק ב, יורה דעה מהד' תניינא, י׳)
בן כמה העולם?
כשהחיבור בין תורה למדע לא נכון, מעוותים גם את התורה וגם את המדע.
ה"דתי המתנצל" יסביר שאולי העולם נברא כאילו הוא בן מאות מליארדי שנים, או שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן. הוא ימשיך להתנצל למרות שמשך אלפי שנים עד לשנות השישים, העולם המדעי לגלג על התנ"ך שטען שהעולם נברא, וכיום כולם מסכימים שהעולם נברא.
ה"דתי המתעלם" יפליג לדרשות לפיהן כל סיפור הבריאה הוא משלים רוחניים, ומה שכתוב הוא לא בהכרח מה שקרה. "התורה אינה ספר היסטוריה או ספר מדע" הוא יטען, מה שכתוב זה לא בהכרח מה שהיה.
כאן שניהם יבינו באופן שגוי את המדע: ע"פ תורת היחסות של אינשטיין, ככל שחפץ נע במהירות רבה יותר, הזמן אצלו מתקצר. כך חפץ שינוע כמעט במהירות האור, הזמן אצלו כמעט יעצר. ע"פ תיאוריית המפץ הגדול, תחילת היקום היתה במהירות האור והיא הולכת ופוחתת. במצב כזה, הזמן בתוך הבריאה שואף ל0 כאשר הזמן מחוץ לבריאה יכול להגיע למאות מליארדי שנים. מהירות ההתפשטות יורדת אקספוננציאלית, ולכן גם הזמן מתארך בהתאם, כך שסדר בריאת העולם מסתדר היטב גם לבריאה בשישה ימים, וגם לבריאה במאות מליארדי שנים. זו שאלה של נקודת הייחוס, זוית המבט. זו שאלה רוחנית פילוסופית, שהצגתה כסתירה מפספסת את המטרה ואולי מעוותת את שני העולמות. (ניתן לקרוא על כך בהרחבה בספרו של פרופסור נתן אביעזר "בראשית ברא", ובספריו של הרבה זמיר כהן)
צריך לחפש את ההשלמה בין עולם התורה לעולם המדע.
כפי שלמדו מהתנ"ך שהעולם נברא ורק מאוחר יותר הוכיחו זאת, ניתן אולי ללמוד על סדר היווצרות העולם מספר בראשית. אולי נוכל להבין טוב יותר את עולם החרקים, אם נתבונן בו באופן שחז"ל ניתחו אותו בראיה תורנית הלכתית. אולי נוכל להבין כך יותר טוב את ההסטוריה, ואף לחזור אותה, אולי ניתן לקרוא לכך נבואה. אולי נוכל למצוא בחוקי התורה מודלים ציבוריים וכלכליים חדשים שיצעידו את האנושות קדימה?
בעולם המדע כבר שנים רבות שאין גילויים מהפכניים ומשמעותיים, הבינה המלאכותית כבר מאיימת על היכולת לחידוש אנושי בעולם המדעי הקיים. אולי הרובד הבא של המדע הוא חיבור לרבדים הרוחניים?
בעולם התורה כבר שנים שאין פיתוחים מהפכניים ומשמעותיים. הבינה המלאכותית מאיימת על הרלוונטיות של לימוד המקורות הקיימים. אולי הרובד הבא של עולם התורה הוא חיבור לעולמות המדעיים?
Leave a Reply