העשרה: חלוקת סוגי האשראי בתיאוריה האוסטרית

התיאוריה האוסטרית מבדילה באופן מובהק בין שני סוגי אשראי עיקריים, הבדל שנמצא בלב תאוריית מחזור העסקים האוסטרית: אשראי סחורה מול אשראי מחזורי (התרגומים למונחים המקוריים: Commodity Credit ו-Circulation Credit אצל לודוויג פון מיזס). ההבחנה היא האם מתן ההלוואה מגובה בחיסכון אמיתי של מלווה, או שהיא נוצרת “יש מאין” במערכת הבנקאית:

 

אשראי סחורה (Commodity Credit): זהו אשראי הניתן מתוך משאבים קיימים שמלווה מוותר עליהם זמנית. במילים אחרות, ההלוואה מבוססת על חיסכון אמיתי: המלווה מוותר על כוח הקנייה הנוכחי שלו (לדוגמה, מפקיד סכום כסף ואינו משתמש בו) כדי להעבירו ללווה. פעולה זו כרוכה ב”קורבן” מצד המלווה – ויתור על צריכה מיידית – ומתאפשרת רק אם מישהו צבר הון ומעביר אותו לאחר. לדוגמה, אם אדם הלווה 100 דולר במזומן לאדם אחר לשנה, הוא אינו יכול באותה שנה להשתמש בכסף זה בעצמו; זהו אשראי הכרוך בויתור ועל כן נחשב אשראי סחורה. mises.org אשראי מסוג זה משקף העדפות זמן אמיתיות של הציבור (כמה לחסוך מול כמה לצרוך), והריבית בשוק משקפת את האיזון בין היצע החיסכון לביקוש להלוואות.

 

אשראי מחזורי (Circulation Credit): זהו אשראי הניתן מבלי שיש מאחוריו ויתור אמיתי מצד מלווה על צריכה או נזילות. במערכת בנקאית של רזרבה חלקית, בנק יכול ליצור אשראי חדש בהלוואה על ידי יצירת פקדונות או שטרות מעבר לסכום המזומן שבאמת הופקד. כך, הבנק “מייצר” כוח קנייה נוסף: הלווה מקבל כסף חדש, בעוד המפקיד המקורי עדיין סבור שכל כספו זמין לו. למשל, אדם מפקיד 100$ בבנק (ועודנו חושב שיוכל למשוך אותם בכל עת), והבנק במקביל מלווה 90$ מתוכם ללווים אחרים – למעשה נוצרו שני ביקושים במקביל על אותם משאבים​ mises.org. מיזס תיאר זאת כאשראי הניתן בלי שהמלווה חש בירידה ברווחתו או בנזילותו, בניגוד לאשראי סחורה שבו הוויתור מורגש​

האשראי המחזורי, המכונה גם “אשראי יציר כסף”, מרחיב את היצע הכסף ומוריד באופן מלאכותי את הריבית מתחת לרמה שהייתה נקבעת על ידי חיסכון אמיתי בלבד. לפי האוסטרים, זהו הגורם העיקרי לבועה ולמחזור עסקים – האשראי המלאכותי מוביל להשקעות יתר בענפים עתירי הון במימון זול מדיי, עד שלבסוף נוצר תיקון כואב (מיתון) כשההלוואות הללו מתבררות כבלתי־בת־קיימא​ en.wikipedia.org. במילים אחרות, אילו כל האשראי במשק היה “אשראי סחורה” המבוסס על חיסכון אמיתי, השקעות היו תואמות את העדפות הצרכנים, ואילו “אשראי מחזורי” שנוצר על ידי הבנקאות ברזרבה חלקית או בנק מרכזי הוא שגורם לחוסר תאום בין חיסכון להשקעה ולמחזורי שפל וגאות.

יצוין כי בתוך האסכולה האוסטרית יש ויכוחים האם בנקאות ברזרבה חלקית (המייצרת אשראי מחזורי) צריכה להיאסר לחלוטין. כלכלנים כרות’בארד וטוענים רדיקליים רואים בכך תרמית ויש להנהיג בנקאות ברזרבה של 100%. אחרים, כגון האייק וכלכלני “בנקאות חופשית”, סבורים שגם אם בנקים יוצרים אשראי חדש, משמעת השוק (למשל סכנת פשיטת רגל בהתקפת משיכות) תרסן אותם בהעדר בנק מרכזי. אולם כולם מסכימים שהגדלת אשראי בידי הבנק המרכזי (לדוגמה הדפסת כסף או קניית נכסים מוניטרית) היא מתכון לחוסר יציבות ולהתנפחות בועות.