ארדואן נכנע לכלכלנים שטענו שהעלאת ריבית תבלום את האינפלציה. כפי שצפינו ב2021, זה לא עזר

נכתב ב2021
"הריבית היא השטן" כך טוען ארדואן. לא במקרה. בעולם המוסלמי איסור הריבית מאוד דומיננטי.
טורקיה מתמודדת עם ירידת ערך משמעותית של המטבע המקומי. כאשר ערך המטבע המקומי יורד, מוצרי היבוא הופכים ליקרים יותר ורמת החיים יורדת. זוהי למעשה אינפלציה. היא יכולה לנבוע בעיקר מביקוש גבוה והיצע נמוך של מוצרים, או מאובדן אמון במטבע בשווקים הבינ"ל. וכמובן שילוב של שני הסיבות. הבעיה היא שבמקרי קיצון התופעה מזינה את עצמה, והציפיות לעליות מחירים גורמות לאנשים לקנות יותר, ובמקביל, הציפיות לשחיקה בערך המטבע גורמות לגורמים בינ"ל להימנע מלהחזיק את המטבע. כך המצב הופך לחמור יותר.
ההנחה היא שהעלאת ריבית תגרום לאנשים להוציא פחות כסף, מאחר ויהיה להם קשה יותר להשיג כסף, כי כאשר הריבית גבוהה, הכסף "עולה יותר". במקביל היא אמורה לגרום לגורמים בינ"ל לרכוש את המטבע שמבטיח תשואה נאה.
צריך לזכור, שכאשר הריבית עולה, גדל הפער בין מי שיש לו, לבין מי שאין לו. זו בעיה מוסרית.
אז האם ההחלטה של ארדואן נכונה?
התיאוריה הכלכלית המערבית סוברת שהדרך להילחם באינפלציה היא העלאת ריבית על ידי הבנק המרכזי.
לא כולה כמובן, שכן האסכולה האוסטרית טוענת שאין צורך בבנק מרכזי, אלא כוחות השוק צריכים לקבוע את גובה הריבית ללא התערבות הבנק המרכזי.
העולם הנוצרי זנח את איסור הריבית בעידן הקלוויניסטי, אבל ב2009 פורסמה במגזין הוותיקן (world bulletin) קריאה לחזור לאיסור הריבית. המאמר פורסם על רקע משבר ה"סאב פריים", בו הבנקאות האסלאמית כמעט שלא נפגעה מאחר וראתה במכשירים הפיננסיים שהיו מעורבים במשבר- מוצרים לא מוסריים. אגב, עובדה זו הביאה לצמיחה משמעותית בהיקף הבנקאות האסלאמית, אבל בעיקר בשיעור הבנקאות האסלאמית מתוך הבנקאות העולמית. הבנקאות הלא אסלאמית פשוט "התכווצה".
הרבה לפני כן (320 לספירה), כאשר האמורא רב נחמן רצה להסביר מהו איסור ריבית, הוא הסביר שכל תשלום על זמן "המתנת מעות" ("אגר נטר") – אסור.
כאשר מעלים את הריבית כדי לעצור עליית מחירים, מנסים לגרום להם לעבור מנכסים ריאליים לפיננסיים, להשאיר את הכסף בבנק במקום לקנות דברים. בפועל זה לא עובד.
נגיד בנק ישראל בתקופת ה"היפר אינפלציה" מספר בספרו האוטוביוגרפי "ולתפארת כלכלת ישראל" שלא העלאת הריבית עצרה את ה"היפר אינפלציה" אלא צעדים ריאליים.
(אגב, הרצת המניות של הבנקים שהיוותה חלק מהבעיה באותה תקופה, נבעה מפעילות שאסורה לפי היתר העסקה, על כך אולי בפעם אחרת).
אז כאשר בעולם הפיננסי יש דילמה בין פעולה לפי "הגורמים המקצועיים", לבין פעולה לפי קריטריונים מוסריים, לדעתי האפשרות השניה עדיפה. לא רק בגלל שהמוסר חשוב מהכסף, אלא בגלל שבמקרים רבים, ה"גורמים המקצועיים" מתנהגים בקנאות דתית ולא מוכנים לשמוע דעות אחרות. לא שאני מצפה שיהיו אנשי דת בבנקים המרכזיים, (אני כן, אבל אני ריאלי…) אבל כאשר אפילו קולה של האסכולה האוסטרית אינו נשמע, זה מתכון לקונספציה שגויה.
כמובן שאף אחד לא יודע בוודאות מה יהיה, ומהו האפיק הנכון ביותר לטיפול במשבר כלכלי, כי המשק מושפע מהמון גורמים. הנבואה ניתנה לשוטים…
אבל יש שיטות כלכליות שתמיד לא עובדות כמו סוציאליזם וקומוניזם. בכל מקום הן מביאות עוני ומסכנות. ויש דברים שלפעמים כך ולפעמים כך, למשל העלאת ריבית במצבי היפר אינפלציה. לדעתי לפחות, ארדואן פועל בכיוון הנכון.
https://www.facebook.com/share/p/18pgYs8dff/

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*