"מדעי החיים" – באוניברסיטה. החיים בתורה

פרשת חקת – מדעי החיים
אם היינו יכולים לחזור לתקופת המשנה ולשאול את התנאים (חכמי המשנה) מה דעתם במחלוקות הלכתיות של ימינו, הם היו מופתעים מהנושאים שמטרידים אותנו: בעוד כיום אנחנו עוסקים בהלכות תפילה, בשר וחלב, ושבת, בתקופת המשנה העיסוק העיקרי היה בדיני קרבנות וטומאה וטהרה. בנושאים אלה עוסקות רוב ההלכות בתורה, ורוב מסכתות המשנה. המקפידים יותר נקראו "חברים" והמקפידים פחות נקראו "עם הארץ".
רק התלמוד הבבלי שנכתב בגלות הצטמצם לחלקים שהיו רלוונטיים רק בגלות. מאותה סיבה כל הפוסקים עד ימינו (למעט הרמב"ם) לא עסקו ברוב חלקי המשנה והתורה.
אז איך הדינים האלה יכולים להיות רלוונטיים בעולם המודרני? הרי הרפואה והמדע התקדמו ללא היכר.
האמת היא שההתקדמות של המדע אמנם שיפרה את חיינו, אך לא שינתה את מהותם.
הרפואה האריכה את תוחלת החיים הממוצעת, אך עדיין כולם מזדקנים ומתים. אף אחד לא חי לנצח.
הפסיכולוגיה יודעת לנתח התנהגויות אבל לא ליצור נשמות.
אגב, מן הסתם בכל שלב בהיסטוריה של המדע חשבו שהגיעו לפסגת ההבנה המדעית.
דיני טומאה וטהרה עוסקים בליבת החיים. בתחום שהמדע עדיין לא הצליח לגעת בו.
את החיים עצמם, את הנשמה עצמה, אנחנו לא מסוגלים להבין בכלים של המדע. יש כלים אחרים. כדי להיטהר מטומאת מת צריך לפעול בדרכים שונות מההבנה האנושית. ההבנה האנושית היא מוגבלת בהגדרתה. החיים האנושיים מסתיימים במוות בהגדרה. התורה נותנת לנו הזדמנות להתחבר למה שמעבר להבנה האנושית. בשביל זה צריך חוקה אלוקית שאינה נכנסת להגדרות האנושיות