1. הסיבה המקובלת: הוא מס על צריכה, ועניים צורכים מעל להכנסתם בעוד עשירים צורכים פחות מהכנסתם. מצדדי המע"מ אוהבים לציין שעשירים משלמים יותר מעמ אובייקטיבית. זה נכון טכנית, אבל מאוד חלקי ולא משקף את המציאות.
2. אין מע"מ על הכנסות מהשכרת דירות, ועל הכנסות מדיבידנד (רווחים של חברה בע"מ). אלה סוגי הכנסה שמאפיינים עשירים באופן מובנה.
3. לעשירים שיוצאים לחופשות באילת ובחו"ל יש פטור ממע"מ.
4. נטל הגביה במע"מ נופל על העסקים. לעסקים קטנים שאין להם מחלקה שעוסקת בהנהלת חשבונות זה נטל משמעותי יותר מאשר לעסקים גדולים. נדרש דיווח חודשי (או דו חודשי) ולא שנתי.
5. מיסוי תרופות ומוצרי יסוד בהם הביקוש קשיח באופיו (כלומר לא ניתן לוותר או לדחות את הצריכה) פוגע בנצרכים ובנזקקים שנמצאים במצב דחוק יותר.
6. מע"מ מממן ארגוני פשע שפוגעים יותר בשכבות החלשות. (ראו כתבה בהמשך הדף)
7. מע"מ מקשה על יצרנים מקומיים (שמטבעם קטנים וחלשים יותר) להתחרות במוצרים מחו"ל. בעיקר כאשר קיים פטור ממס בהזמנות באינטרנט.
8. מיסוי ההעסקה מקשה בעיקר על עסקים קטנים שהם העניים האמיתיים (זו צורת ההעסקה הרווחת בחברות העניות: החברות הגדולות בתל אביב, העסקים הקטנים בפריפריה.
Leave a Reply