הטלת מכסים היא צעד חשוב נגד תכנון מס בינלאומי של חברות ענק. ישראל חייבת להטיל מכס על אירלנד. וזה טוב לכל העולם

המפרסם הישראלי נמצא בתחרות לא הוגנת מול חברות הענק כגון גוגל ופייסבוק. בעוד הוא משלם מס חברות גבוה בישראל, הן משלמות מס הכנסה אפסי באירלנד- מדינה עוינת לישראל. בעבר אף היה פטור מלא ממע"מ. התוצר לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ולכן יש לחברות בינלאומיות אינטרס לספק מוצרים ושירותים לישראל. יוזמת טראמפ להטלת מכסי מגן נגד מדינות המפעילות סחר לא הוגן ואף מדיניות עוינת לארה"ב עשויה להיות מאומצת בישראל. מדינת ישראל צריכה להטיל מכס על רכישות ושירותים המיובאים מאירלנד. מדוע דווקא אירלנד? המדינה הקטנה הזו הפכה למוקד פעילותן של חברות טכנולוגיה ענקיות כגוגל ופייסבוק, במידה רבה בזכות מדיניות מס נדיבה שהקנתה להן מקלט מס. כתוצאה מכך, חלק ניכר מהכנסותיהן הגלובליות מדווחות באירלנד – הרחק מהמדינות שבהן מתבצעת הפעילות הכלכלית בפועל. במאמר זה נבחן לעומק כיצד אירלנד משפיעה על התוצר הגלובלי באמצעות משטר המיסוי שלה, כיצד ענקיות הטק מנצלות אותו להפחתת חבות המס, ומהי ההצדקה הכלכלית לרעיון של הטלת מכסים על רכישות מאירלנד. לבסוף נדון באופן שבו מהלך כזה עשוי להפעיל לחץ על החברות הגדולות להחזיר פעילות כלכלית לארה"ב, ולמה ייתכן שהתועלת לכלכלה האמריקאית תגבר על הנזק, בהשראת דוגמת מדיניות המכסים של דונלד טראמפ.

אירלנד כמקלט מס טכנולוגי ותוצר "מנופח"

אירלנד ידועה בשיעור מס החברות הנמוך שלה (12.5% בלבד, ובקרוב 15% במסגרת הסכם ה-OECD), אשר משך אליה כ-1,500 תאגידים רב-לאומיים, בהם רוב ענקיות הטכנולוגיה והתרופות העולמיות (Multinationals make Ireland’s GDP growth ‘clearly misleading’ – POLITICO) (Ireland’s status as tax haven for tech firms like Google, Facebook, and Apple is ending | The Verge). היקף הפעילות של חברות אלו גדול עד כדי כך שהוא מעוות את נתוני התוצר של אירלנד. בשנת 2015 זינק התמ"ג האירי ביותר מ-26% בשנה אחת – הצמיחה הגבוהה ביותר באירופה מאז ומעולם – תופעה שזכתה לכינוי הסרקסטי "כלכלת שדוני לפיד" (Leprechaun Economics) (Multinationals make Ireland’s GDP growth ‘clearly misleading’ – POLITICO). לימים התברר כי רוב הזינוק נבע מצעד חשבונאי: חברת אפל העבירה באותה שנה נכסי קניין רוחני בשווי עתק לחברה בת באירלנד, כך שמכירות אייפונים גלובליות נרשמו לפתע כתוצר אירי (Multinationals make Ireland’s GDP growth ‘clearly misleading’ – POLITICO). באופן דומה, חברות רב-לאומיות נוספות ניצלו את אירלנד כדי "לנפח" את התמ"ג שלה ברישום רווחים מנופחים במדינה, אף שהפעילות הכלכלית האמיתית התרחשה במקום אחר.

חשוב להדגיש: לא מדובר בתרמית בלתי-חוקית, אלא בניצול מיטבי (ואגרסיבי) של חוקי המס. אירלנד הפכה במידה רבה למקלט מס לגיטימי המשרת חברות אמריקאיות רבות. מגזר רב-לאומי זה הוביל לשגשוג פיננסי יוצא דופן עבור הממשלה בדבלין – גביית מס החברות באירלנד גדלה מ-4.6 מיליארד אירו ב-2014 לכ-28 מיליארד אירו ב-2024, והגיעה לכ-26% מכלל הכנסות המדינה (What is Ireland's exposure to the US economy and Trump's plans? | Reuters). מדובר בהיקף חריג מאוד (לשם השוואה, במדינות אירופה אחרות שיעור זה קרוב ל-9% בלבד) (Ireland Is Trapped in Its American Dream). ההכנסות באירלנד כה מרוכזות, ש-10 תאגידים בלבד – כולם אמריקאיים – משלמים קרוב ל-60% ממס החברות באירלנד (Ireland Is Trapped in Its American Dream), ו-3 חברות ענק לבדן אחראיות לכ-40% ממנו (What is Ireland's exposure to the US economy and Trump's plans? | Reuters). אין פלא אם כן שצמיחת התמ"ג של אירלנד בשנים האחרונות שוברת שיאים אירופיים (12.2% צמיחה ב-2022, לעומת 3.5% בגוש האירו) (Ireland Is Trapped in Its American Dream), עד כדי כך שאירלנד הזעירה תרמה לבדה חלק ניכר מהצמיחה של כל גוש האירו (Ireland Is Trapped in Its American Dream). אלא שהמספרים המרשימים הללו מבוססים במידה רבה על מדיניות מס שמושכת פעילות על הנייר – ולא בהכרח שגשוג אמיתי של הכלכלה המקומית (Multinationals make Ireland’s GDP growth ‘clearly misleading’ – POLITICO).

כיצד גוגל ופייסבוק מנצלות את מדיניות המס האירית

חברות כמו גוגל ופייסבוק ביססו חלק משמעותי מאסטרטגיית המס שלהן על נוכחות באירלנד. השיטה הידועה בכינויה "אירי כפול עם סנדוויץ' הולנדי" אפשרה להן במשך שנים להעביר רווחים לאירלנד ובסופו של דבר למדינות מקלט ללא מס (כגון ברמודה), ובכך לצמצם דרסטית את תשלומי המס הגלובליים שלהן. גוגל, למשל, נהנתה משיעור מס אפקטיבי של כ-2.4% בלבד באמצעות מנגנונים אלה, ובשנת 2016 לבדה התחמקה מתשלום מסים בהיקף של כ-2.4 מיליארד דולר (אירי כפול עם כריך הולנדי – ויקיפדיה). בין 2015 ל-2018 העבירה גוגל עשרות מיליארדי דולרים של רווחים לברמודה מדי שנה דרך אירלנד, עד שלחץ רגולטורי אילץ אותה להודיע על הפסקת השימוש במבנה זה בסוף 2019 (אירי כפול עם כריך הולנדי – ויקיפדיה). גם פייסבוק ניצלה מסלולי מס דומים: בשנת 2016 רשמה פייסבוק הכנסות של כ-12 מיליארד יורו במטה האירי שלה ושילמה עליהן מס מזערי (עשרות מיליוני יורו בלבד) (פייסבוק מגבירה את השקיפות – אבל הקרב על תשלום המס רחוק מלהסתיים), הוכחה נוספת לפער בין היקף הפעילות לרמת המיסוי הנמוכה.

היתרון עבור החברות ברור – חסכון של מיליארדים בחבות המס – אך הפגיעה בקופות המדינות שבהן מתבצעת הפעילות משמעותית. ישראל מהווה דוגמה מובהקת לעיוות זה: גוגל ופייסבוק מפעילות בישראל משרדים וצוותים מקומיים, מוכרות שירותי פרסום דיגיטלי בהיקף עצום למפרסמים ישראלים, אך רושמות את העסקאות דרך חברות הבת באירלנד. למה? כדי להימנע ממעמד של "מוסד קבע" בישראל וכך לא להתחייב במס מקומי. התוצאה היא אפס מס על רווחי פעילות זו בישראל – 0% מס חברות – ובנוסף לכך החברות נמנעו מלגבות גם מע"מ מלקוחותיהן כאן, בטענה שהעסקה מתבצעת מול ספק זר (החברה האירית) ולכן פטורה ממע"מ ישראלי (את הסנדביץ' האירי הכפול של גוגל ופייסבוק לא אוכלים, אלא דוחפים | העין השביעית). במילים אחרות, גוגל ופייסבוק הצליחו לפטור את עצמן גם ממס הכנסה וגם ממע"מ על מכירת שירותי הפרסום בישראל, תוך הישענות על התירוץ שמרכז הפעילות שלהן באירלנד ועל תכנוני המס המתוחכמים שהאירים התירו.

הפטור המלא הזה ממס וממע"מ מעניק לענקיות הדיגיטל יתרון תחרותי אדיר על פני מתחרים מקומיים, ומקפח את הכנסות המדינה. ההערכות הן שהקופה הציבורית בישראל מפסידה מאות מיליוני שקלים בשנה עקב תעלולי המס הללו (את הסנדביץ' האירי הכפול של גוגל ופייסבוק לא אוכלים, אלא דוחפים | העין השביעית). יתרה מכך, עסק ישראלי שרוכש פרסום מגוגל או פייסבוק אינו מקבל חשבונית מס ישראלית (שהייתה מאפשרת קיזוז מע"מ), מה שמדגיש את חוסר השוויון לעומת רכישת פרסום מגוף מקומי. למעשה, המצב בעבר היה, שבעוד עיתון, אתר ישראלי או אפילו מפיץ עלוני פרסום מחויבים לגבות 17% מע"מ על מודעות, אותם 17% אינם נגבים כאשר המודעה נקנית בפייסבוק או בגוגל. העיוות ברור: פרסומאי מקומי משלם מס המגולם במחיר השירות, בעוד ענקיות הרשת מוכרות כאן שירות בהנחה עקיפה של 17% הודות ליתרון המס האירי.

ראוי לציין שהתופעה אינה נסתרת מעיני הרשויות. כבר בשנת 2016 פרסמה רשות המיסים תזכיר שקורא לחייב במע"מ ובמס הכנסה חברות זרות שפועלות מקוון בישראל, ואף הרחיבה את הגדרת "מוסד הקבע" כדי לכלול פעילות כלכלית מקוונת משמעותית (Google, Facebook, eBay and other tech firms targeted by new Israeli tax rules | E-commerce | The Guardian). למרות צעדים אלו, אכיפת המס על הענקיות הדיגיטליות נותרה חלקית, והפטור דה-פקטו נמשך ברובו. בכך, ישראל (כמו מדינות רבות אחרות) ממשיכה למעשה לסבסד במידה מסוימת את פעילותן של גוגל ופייסבוק על חשבון העסקים המקומיים והכנסות המדינה.

מכס על רכישות מאירלנד – תיקון עיוות או פתיחה במלחמת סחר?

הרעיון להטיל מכס על רכישות מאירלנד הוא פתרון יצירתי לעיוות הזה. הרציונל כפול: ראשית, איזון מגרש המשחקים וגביית חלק מהמס האבוד; ושנית, יצירת תמריץ שלילי לחברות רב-לאומיות להמשיך לרכז פעילות במדינות מקלט. אם רכישת שירות מפרסום או מוצר דיגיטלי דרך חברה אירית תהיה כרוכה במכס או מס יבוא בגובה משמעותי, יתרון המחיר הנובע מהתחמקות ממע"מ ומס יקטן או יתבטל. כך, מפרסם ישראלי ימצא שפחות משתלם לו לקנות מודעה מפייסבוק אירלנד בהשוואה לרכישת מודעה מגוף ישראלי – אחרי תוספת המכס, המחיר יתיישר כלפי מעלה. במצב כזה, גוגל ופייסבוק עשויות להידחק למצב שבו עדיף להן לרשום את העסקאות בישראל ולציית לחוקי המס המקומיים, במקום לאבד עסקאות או לספוג את עלות המכס. במובן זה, מכס ממוקד יכול לחקות את האפקט של גביית מע"מ ומס מקומי, גם אם באופן עקיף.

יתרון נוסף במהלך כזה הוא שהוא מפעיל לחץ בינלאומי. ישראל לבדה היא שוק קטן יחסית לענקיות הטק, אך התקדים חשוב. אם מדינות אחרות – ובעיקר ארצות הברית – יאמצו גישה דומה, האפקט יהיה דרמטי. ארה"ב היא הצרכנית הגדולה בעולם של שירותי טכנולוגיה ודיגיטל, ואם היא תחליט להטיל מכסים על שירותים ומוצרים המגיעים מחברות שרושמות רווחים במקלטי מס (כמו אירלנד), יעמדו החברות בפני בחירה קשה: או לספוג מכסים כבדים שעשויים למחוק את יתרון המס שלהן, או להשיב את הפעילות הביתה ולשלם מיסים בארה"ב. חשוב להבין שאירלנד תלויה כלכלית באופן עמוק בתאגידים אמריקאיים ובגישה שלהם לשוק האמריקאי. מעל 11% מכוח העבודה באירלנד מועסק בחברות אמריקאיות, בעיקר בטק ובפארמה. 75% ממסי החברות באירלנד משולמים בידי תאגידי ענק אמריקאיים (What is Ireland's exposure to the US economy and Trump's plans? | Reuters). למעשה, אירלנד נהנית מעודף אדיר במסחר בסחורות עם ארה"ב (כ-50 מיליארד אירו ב-2024) בזכות היצוא מהמפעלים של אותן חברות (What is Ireland's exposure to the US economy and Trump's plans? | Reuters), אך מנגד יש לה גירעון עצום במסחר בשירותים מול ארה"ב (כ-134 מיליארד אירו) בשל תמלוגים וזכויות שיוצאות מאירלנד חזרה לארה"ב. נתונים אלה ממחישים עד כמה גדול כוח המיקוח של השוק האמריקאי מול הכלכלה האירית.

הטלת מכסים על "תוצרת" אירית (בין אם סחורות ובין אם שירותים דיגיטליים) על ידי ארה"ב עשויה להיות "משחק משנה כללים". תאגידי הטק, שבנו מבנים מסובכים כדי לרשום רווחים בדבלין במקום בסן-פרנסיסקו, יגלו שהמס שחסכו באירלנד פשוט נגבה מהם בצורה אחרת – בדמות מכס בעת כניסת המוצרים/שירותים לשוק האמריקאי. התוצאה הרצויה מבחינת ארה"ב תהיה כפולה: גביית מסים ישירות דרך המכס, ועידוד חברות להעביר את בסיס הפעילות חזרה לארה"ב כדי להתחמק מהמכס בעתיד. בכך יוחזר הבסיס המסוי והעסקי הביתה – משרות, השקעות, ופיתוח שיש להם ערך כלכלי ארוך-טווח.

מנוף הצריכה האמריקאית – לקחים ממדיניות המכסים של טראמפ

הרעיון שאמריקה תנצל את כוחה הצרכני כדי לכפות סדר חדש אינו תיאורטי בלבד. ממשל טראמפ בשנים 2017–2019 הדגים בדיוק גישה זו: הטלת מכסים נרחבים על יבוא ממדינות שונות במטרה לתקן עיוותים שסבר כי פוגעים בארה"ב (אם אלו גרעונות סחר, סבסוד ממשלתי זר, גניבת קניין רוחני – או מדיניות מס בלתי-הוגנת). למרות תחזיות קודרות של רבים מכלכלנים, הכלכלה האמריקאית בתקופת טרום-הקורונה לא קרסה תחת מלחמת הסחר, אלא להפך – המשיכה לצמוח בקצב מתון, והשיגה יעדי תעסוקה מרשימים. בשיא יישום המכסים של טראמפ, בסוף 2019, הגיע שיעור האבטלה בארה"ב לכ-3.5% – הנמוך ביותר ב-50 השנה האחרונות (September unemployment rate falls to 3.5%, a 50-year low … – CNBC). גם במגזרי תעשייה ממוקדי-מכס נראו תוצאות חיוביות: ייצור הפלדה והאלומיניום בארה"ב עלה לאחר הטלת המכסים ב-2018, ובין 2017 ל-2019 התווספו כ-5%-6% למספר העובדים בתעשיות אלו (What happened the last time Trump imposed tariffs on steel and aluminum). במקביל, הממשל השתמש באיום המכסים כמנוף לחץ יעיל במו"מ – למשל, איום במכס על כלל היבוא ממקסיקו הניב בתוך ימים ויתורים מממשלת מקסיקו בתחום מדיניות ההגירה, וביטל את הצורך לממש את האיום. המסר היה ברור: השוק האמריקאי גדול וחיוני מכדי לוותר עליו, ומי שנהנה מגישה חופשית אליו עשוי לשלם מחיר אם ינצל זאת לרעה.

כמובן, מדיניות מכסים אינה חפה מסיכונים. מכס הוא בסופו של דבר מס המגולגל לרוב על הצרכן, ועלול להעלות מחירים בטווח הקצר. יש גם סכנת תגמול מצד מדינות אחרות ונזק ליחסי סחר. אלא שבמקרה של מקלטי מס כמו אירלנד, הסבירות למלחמת סחר מזיקה נמוכה יותר: אירלנד עצמה אינה יכולה להגיב במכסים מקבילים שיעשו רושם על ארה"ב (שהרי מאזן הכוחות מוטה לטובת האמריקאים), והאיחוד האירופי בכללותו מתקשה מוסרית להגן על מדיניות המאפשרת תכנון מס אגרסיבי שחלק מחבריו אף יוצאים נגדו. למעשה, מהלך אמריקאי עשוי דווקא לעודד מדינות אירופה אחרות – צרפת, גרמניה ואחרות – ששואפות זה מכבר למסות את ענקיות הדיגיטל, להצטרף למהלכים משלימים (כמו "מס דיגיטלי" על מחזור או ניכוי מס במקור על עסקאות מקוונות, צעדים שכבר נבחנו ברצינות באיחוד (הקץ לתרגיל האירי? הכנסות פייסבוק יועברו דרך סניפיה המקומיים ) ). במילים אחרות, ארה"ב יכולה להפוך את היוצרות: לנצל את עוצמת הצריכה שלה כדי לכפות סטנדרט מס הוגן יותר, במקום שהחברות ינצלו את הגלובליזציה כדי לחמוק ממס.

חשוב גם לציין שפוטנציאל התועלת לארה"ב אינו רק הגברת הייצור המקומי, אלא הגדלת הכנסות המס. כיום, חברות אמריקאיות מוערכות מחזיקות טריליוני דולרים ברווחים שנצברו במקלטי מס מעבר לים. רפורמת המס בארה"ב ב-2017 ניסתה להתמודד עם חלק מזה באמצעות מס חד-פעמי על רווחים כלואים והפחתת מס החברות מ-35% ל-21%, במטרה לעודד החזרת הון הביתה. ואמנם, חלק מהחברות (אפל למשל) החלו להביא חזרה לארה"ב מאות מיליארדים במזומן ולשלם עליהם מס, מה שתורם לכלכלה דרך השקעות, דיבידנדים ופעילות עסקית. אך תכנון המס נמשך בצורות אחרות, וההכנסות החדשות ממס עדיין נמוכות מכפי שיכלו להיות אילו לא היו מקלטי מס. אם באמצעות מכסים תצליח ארה"ב "לשכנע" חברות כמו גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ואחרות להעביר נתח גדול יותר מפעילותן הפיננסית לגבולותיה, הרי שהרווח יגיע ישירות לממשל האמריקאי בצורה של בסיס מס מורחב. כספי מס אלו יכולים לשמש להשקעה בתשתיות, חינוך או הפחתת חוב – מנועי צמיחה אפשריים בפני עצמם.

סיכום: מדוע מכסים על מקלטי מס יכולים להשתלם

המאבק במקלטי מס ובתכנוני מס אגרסיביים הוא אתגר גלובלי. יוזמות רב-לאומיות כמו הסכם המס המינימלי של ה-OECD (15% מס חברות גלובלי) נועדו לצמצם את התמריץ של חברות לרדוף אחר מקלטי מס, וישראל אף היא שוקלת ומיישמת צעדים להגברת המיסוי על תאגידי האינטרנט. אולם צעדים אלו איטיים ומורכבים, בעוד שהנזק לקופות המדינות ולאיזון התחרותי הוא מיידי ומתמשך. הטלת מכס על רכישות ושירותים מאירלנד היא צעד בלתי שגרתי, אך בעל היגיון כלכלי מוצק בתנאים הנוכחיים: זהו מנגנון מהיר יחסית להשיב עיוותי מס לקדמותם, להשוות עלויות בין ספק זר למקומי, ולהפעיל מנוף לחץ על החברות הענקיות. במקרה של ארה"ב – המעצמה הכלכלית הצרכנית – מנוף כזה הוא רב-עוצמה במיוחד.

ניסיון העבר מלמד שאף חברה או מדינה אינה אדישה לאובדן הגישה לשוק האמריקאי. בדיוק כפי שטראמפ הראה שניתן לנצל את עוצמת הצריכה האמריקאית כדי לשפר תנאי סחר ותעסוקה, כך ניתן לרתום אותה כדי לשפר את צדק המס הגלובלי. בטווח הקצר ייתכן שצעדי מכס ייקרו מעט את השירותים המיובאים, אך בטווח הבינוני חברות הטק יאלצו להתאים את מבניהן – בין אם באמצעות ספיגת העלות ובין אם באמצעות שינוי מקום רישום ההכנסות חזרה למדינות הצריכה. בשני המקרים, המדינות המטילות את המכס עשויות ליהנות מרווחה גדולה יותר: או מהכנסות מכס שישמשו לתיקון העיוות, או – באופן רצוי יותר – מהרחבת הפעילות המקומית של החברות והתבססותן תחת משטר מס תקין. כאשר היתרונות הללו נשקלים אל מול החסרונות, מתברר שמדיניות מכסים ממוקדת נגד מקלטי מס עשויה להועיל לכלכלה האמריקאית (ולמדינות נוספות) יותר משתפגע בה.

בסופו של יום, המטרה איננה ענישת אירלנד או פגיעה בסחר החופשי כשלעצמו, אלא השבת הסדר הטבעי שבו רווח נוצר – ושם גם ממוסה. אירלנד ניצלה לגיטימית את כללי המשחק הישנים למשיכת השקעות, אך כללי המשחק משתנים. אם ארה"ב ושותפותיה יסמנו קו אדום חדש ויבהירו שחייב להיות מתאם בין מקום הצריכה למקום המס, ייתכן שנראה סוף לעידן מקלטי המס כמו שהכרנו. מכסים על רכישות מאירלנד הם אמצעי בלתי-קונבנציונלי להעברת המסר הזה – מסר שלבסוף יכול לתרום לצמיחה ברת-קיימא וצודקת יותר, הן בארה"ב והן בישראל.

מקורות: הנתונים והדוגמאות במאמר מבוססים על דיווחים ועדכונים אחרונים מהעיתונות הכלכלית והמחקר. בין השאר נעזרנו בנתוני פוליטיקו על עיוותי התמ"ג של אירלנד (Multinationals make Ireland’s GDP growth ‘clearly misleading’ – POLITICO), בדיווחי רויטרס ו-Foreign Policy על חלקן של חברות אמריקאיות בתוצר ובמסים באירלנד (What is Ireland's exposure to the US economy and Trump's plans? | Reuters) (Ireland Is Trapped in Its American Dream), ובעדויות מהתקשורת הישראלית (העין השביעית) על היקף ההכנסות הבלתי ממוסות של גוגל ופייסבוק בישראל (את הסנדביץ' האירי הכפול של גוגל ופייסבוק לא אוכלים, אלא דוחפים | העין השביעית). מספרי הצמיחה, התעסוקה והסחר, וכן דוגמאות ממדיניות המכסים של טראמפ, גובו אף הם במקורות מוסמכים (What happened the last time Trump imposed tariffs on steel and aluminum) (September unemployment rate falls to 3.5%, a 50-year low … – CNBC). כל זאת, כדי להבטיח ניתוח מבוסס, עדכני ומקיף של הנושא.