
כללי
המצב כיום
הכנסות המדינה מגיעות ממערכת מיסוי מורכבת. הגביה מכבידה על הנישומים, ואין להם הזדהות איתה. חלוקת הוצאות המדינה מורכבת לא פחות, ומבזבזת משאבים כלכליים עצומים. ההחלטה כיצד נכון לגבות את המס, וכיצד נכון לחלק את המשאבים נתונה בידי פוליטיקאים ופקידים שכבולים לאינטרסים שונים.
המורכבות והסיעוף של המערכת מונעת הזדהות עם מטרת הנתינה, יתכן שעבור אותה מטרה, אזרח יתרום מרצונו, אך מצד שני במצב הנוכחי, הוא יפעל ככל יכולתו להמנע מלשלם.
בנוסף לכך, המצב הנוכחי יוצר מתחים מיותרים: גורם לטענות כלפי ציבורים אחרים ש"חיים על חשבוננו". "למה אני צריך לממן את זה?"
התורה מציעה מודל של הענקה ישירה: יעילה הרבה יותר, ויוצרת מחויבות ואחריות אישית לשני הצדדים.
ישום אפשרי
אין צורך במהפכה מיידית וקיצונית. כיום תרומה לעמותות מזכה בהחזר מס בשיעור כ35% מסך התרומה, זה מעודד תרומות לעמותות (מפוקחות). הגדלת שיעור הזיכוי תאפשר למי שרוצה בכך להגדיל את תרומותיו באופן משמעותי.
בארהב השיעור מגיע ל60% וכמות התרומות משם היא הגבוהה בעולם. זיכוי מס על תרומות הוא הליך קיים ואינו מצריך שינויי תשתית. כרגע מדובר על מס הכנסה מיחידים שחלק גדול ממנו יופנה לצדקה. מדובר על כרבע מהכנסות המדינה (בהנחה לא סבירה שכולם ינצלו את מלוא סכום החבות שלהם במס ויתרמו אותו, ולא יהיו הכנסות ממס הכנסה כלל)
הצעת התורה
מעשר ראשון בתורה (10%~)
עשרה אחוזים מההכנסה ברוטו שמועברים ללוי באופן קבוע כל שנה. הנותן בוחר לאיזה לוי לתת. בעת שיבת ציון, עזרא הסופר קנס את הלוויים שלא עלו לארץ, והעביר את המתנות לכהנים. נראה שהוא הבין שהמתנות נועדו למטרות לאומיות.
המקבילה לימינו:
ללויים איו גורמי יצור, כך שהם למעשה סוג של מגזר ציבורי. הציבור יכול לבחור מה מהמגזר הציבורי הוא מעוניין לממן. כלומר הציבור בוחן את הערך שמייצר בפועל המגזר הציבורי, ולא פוליטיקאים ופקידים.
מעשר ראשון מתאים לתחומים חיוניים שזקוקים להכנסה קבועה כגון הצלה, צבא, שיטור ומשפט. התורמים יקבעו באילו תחומים יש להעדיף להשקיע. השירות הצבאי יכול להחשב כסוג של מעשר, ואפשר להשית על מי שלא שרת תשלום יותר גבוה.
יתרונות
אופן זה יוצר הזדהות של המשלם עם מטרת התשלום ומחויבות של המגזר הציבורי לשולחיו. עשוי להפחית דרמטית העלמות מס מחד, ובזבוז במגזר הציבורי מאידך.
תרומת מעשר בתורה (1%~)
הלוי מפריש 10% מהתרומות שקיבל לכהן
המקבילה לימינו:
גם המגזר הציבורי מפריש מהכנסותיו למה שנראה לו חשוב, אך הציבור הרחב לא מבין זאת.
יתרונות
כך אנשי המקצוע במגזר הציבורי יכולים להתמודד עם כשלים בהקצאה, כלומר להפנות משאבים לדברים שהם מבינים את חשיבותם, אך הציבור לא מבין
מעשר שני בתורה (9%~)
עשרה אחוזים לאחר מעשר ראשון בשנים א',ב',ד',ה' לשמיטה, מיועדים לצריכת מוצרים באופן ערכי (אכילה במשותף ויצירת שוק משוכלל). יוצר עידוד אך לא הסתמכות
המקבילה לימינו
מגזר ציבורי לא חיוני אך מייצר ערך כלכלי. למשל: אוניברסיטאות, קבוצות ספורט, תאגיד שידור. ניתן לדרוש מכל נישום לרכוש שירותים מסוג זה בשיעור 9% מהכנסתו. עם זאת, תחומים אלו יכולים לסבול ירידה בהכנסות אם תהיה פעמיים בשבע שנים
יתרונות:
עידוד המגזר הציבורי ליצור ערך, ויצירת מחויבות לציבור במקום לפוליטיקאים והפקידים.
מעשר עני (9%~)
עשרה אחוזים לאחר מעשר ראשון בשנים ג',ו' לשמיטה. הנותן יכול לבחור לאיזה עני לתת, אך העני לא יכול לסמוך על הכנסה זו
המקבילה לימינו:
עמותות סיוע לעניים.
יתרונות:
תחרות בין העמותות על היעילות והתועלת, מניעת הסתמכות על תמיכה, מלכוד הידוע בשם "מלכודת הרווחה"
תרומת מעשר (1.7%~)
עוד תרומה כלשהיא שהנותן מעביר ישירות לכהן
המקבילה לימינו:
תרומה למוסדות רוח ודת
יתרונות:
התאמה לצורך של הציבור, חיבור הציבור לתכנים רוחניים.
מתנות כהונה: תשלום עבור שירותי כהונה במקדש- חלק מחומרי הגלם
כאשר הקריבו קרבן במקדש, חלק מהקרבן ניתן במתנה לכהן המקריב (עור, זרוע, לחיים, קיבה, מנחות)
המקבילה לימינו
תשלום על שירותי דת כמו קבורה
יתרונות
חיבור הצורך לציבור, חיבור הציבור לשירות שהם מקבלים
לקט\ שכחה\ פאה\ פרט\ עוללות\ פאר
מצוות המאפשרות לעניים להנות ממוצרים בעלי עלות שולית גבוהה לנותן ותועלת שולית גבוהה למקבל
המקבילה לימינו:
תרומת עודפים, גמ"חים
יתרונות
עלות נמוכה לנותן ותועלת גבוהה למקבל. יצירת ערך למשק
הלוואה ללא ריבית\ מטיל בכיס
מצווה להשקיע בעסקים הזקוקים לאשראי, מצווה לחלץ אדם בקשיים פיננסיים ללא תמורה
המקבילה לימינו:
גמחים פיננסיים, מיקרו פיננסים
יתרונות:
מניעת פשיטות רגל פרטיות, ומניעת משברים פיננסיים ברמת המשק. הקלה על מימון לעסקים קטנים המהווים מנוע צמיחה עיקרי למשק
Leave a Reply