אפשר לדון מהי התוכנית הכלכלית של התורה, אבל צריך ידע ואומץ לומר מה לא. נביאי ישראל זעקו נגד השחיתות והעושק, גם כאשר זה היה מסוכן. עכשיו תורנו.
במשרד האוצר יש עובדים מסורים שבאמת רוצים לקדם את כלכלת ישראל. כמו כל אדם יש להם אינטרסים אישיים "אדם קרוב אצל עצמו". לכל אדם יש השקפת עולם וערכים, והשתייכות חברתית. במקרה של אנשי האוצר- ההשתייכות החברתית היא כנראה לחותמי "עצומת הכלכלנים נגד הרפורמה המשפטית". הם אינם "הפקידות המקצועית", אלא "עובדי מדינה בשכר מאוד גבוה עם כח פוליטי עצום ששייכים למגזר ותפיסת עולם מאוד מסוימים". התוכנית הכלכלית שהגישו משקפת את האינטרסים המגזריים והאישיים של כותביה. כדי להצדיק את תפיסת העולם והאינטרסים של אותה קבוצה, נבנו הנחות יסוד מעוותות, ניגע בחלקן בהמשך. מיותר לציין שהביקורת היא על ההנחות המקצועיות ועל תפיסת העולם ולא חלילה על העובדים המסורים שפועלים כמיטב יכולתם להצלחת המשק לפי הבנתם.
האם אדם יכול להיות אובייקטיבי? כנראה שלא. אבל אם נכוון לרצון הבורא, כנראה שנוכל להתעלות מעל אינטרסים צרים, להגיע לפתרונות טובים יותר לכולם. אבל לפני הכל, צריך ללכת בדרכם של נביאי ישראל, ולצעוק נגד העושק והפגיעה בחלשים. תפקידנו הוא לפחות להבין איך עובדת השיטה וכך אולי נוכל לשנות.
מומלץ לקרוא את הסיקור האוהד של התוכנית באתר המזוהה עם תפיסת העולם של כותבי התוכנית:
https://www.ynet.co.il/economy/article/hkwz6feuc
נתחיל להתייחס לחלקי התוכנית, ובראשם מה שאין בתוכנית: קיצוץ בשכר הבכירים במגזר הציבורי.
נתחיל עם מערכת הביטחון: לצערנו למדנו בדרך הקשה שיש יחס הפוך בין השכר לבין התפוקה. בעוד בכירי מערכת הביטחון ישנו בנופש, חיילי הסדיר חרפו נפשם בכוננות עם שחר, ובלמו בגופם את האויב. המטה הכללי, אלופי צה"ל, כשלו לחלוטין, דרגי השטח הצילו את המצב. באופן מקומם ביותר, שכר חברי המטכ"ל גבוה בהרבה משכר ראש הממשלה, וגבוה בפער עצום מעמיתיהם בצבאות אחרים בהשוואה בינלאומית. שכר הקצינים הזוטרים בצהל נמוך משמעותית בהשוואה בינלאומית. מי שבלם את האויב היו לוחמי הסדיר עם שכר סמלי נמוך בהרבה משכר המינימום עבור עבודה קשה ביותר עם סיכון חיים.
מחקרים רבים מראים ששכר גבוה באופן יוצא דופן אינו תורם לביצועים. במקרה של מערכת הביטחון, אנחנו רואים יחס הפוך בדיוק.
קראו בכתבה הבאה על הפער הקיצוני:
https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=rjuq34s3t
לגבי כלל בכירי המגזר הציבורי: יש הטוענים שמשכורות גבוהות חיוניות לקבלת שירות ציבורי איכותי. מחקרים רבים מראים שמשכורות גבוהות מידי, אינן מביאות תוצאות טובות יותר. ואם זה כך במגזר הפרטי, על אחת כמה וכמה במגזר הציבורי. אנחנו מגלים כיצד סכומי עתק מתקציב הבטחון הועברו מצרכי ביטחון ורכישת ציוד ויכולות יצור למשכורות עתק לבכירים, ופנסיות גישור ופנסיות תקציביות. בעת מלחמה ראוי להגביל את השכר במגזר הציבורי.
דבר נוסף שאין בתוכנית האוצר הוא מיסוי הפנסיות התקציביות.
נתחיל בהשוואה מספרית פשוטה: תקציב כל האברכים בכל הישיבות בסך הכל כמליארד ש"ח בשנה. היקף הפנסיות התקציביות "לא ידוע", אבל הוא הרבה מעל 30 מליארד בשנה. הבעיה היא שבפנסיות האלה יש התחייבות שהיקפה מוערך בהרבה מעל טריליון שקלים (1000 מליארד). איך מכסים על שערוריה בהיקפים כאלה עצומים? מתעסקים באברך צעיר שמגיע כל בוקר לכולל ולומד תורה. הוא הרי לא עובד כמו גמלאי המגזר הציבורי. הוא נראה שונה, קל להסית נגדו, ולשכנע שזה ממש מפחיד. חוב של טריליון ש"ח? את מי זה מעניין? אם נקצץ מה800 שקלים לחודש שאברך מקבל מהמדינה- זה יפתור את הבעיות של המשק!
מיסוי פנסיות תקציביות לא יפגע בכהוא זה בתפוקה שמקבלת המדינה. מדובר באנשים שכבר אינם עובדים. במאמר על הקיצוץ הנדרש בעת מלחמה הוסבר בהרחבה מדוע מוצדק לקצץ את פנסיות הבכירים במגזר הציבורי.
להבנה טובה יותר של הבעיה הגדולה בפנסיות התקציביות מומלץ לקרוא את הראיון של פרופסור זליכה בערוץ 7:
https://www.inn.co.il/news/640960
נמשיך: ביטול הפטור ממע"מ על הזמנות מחו"ל.
מע"מ הוא מס על החלשים, מס "רגרסיבי".
הוא פוגע בעיקר בעסקים הקטנים שהם מנוע הצמיחה של המשק. העתמאים הם המגזר הכי רחוק ממגזר "בכירי המגזר הציבורי". שיעור העסקים הקטנים גדול יותר באוכלוסיה החרדית והערבית שמודרים מהמגזר הציבורי.
ביטול פטור ממס על הזמנות מחו"ל יצריך עוד עובדים ומשאבים וברשות המיסים והתועלת מכך תהיה נמוכה מאוד מפאת הסכומים הנמוכים.
זה בהחלט יביא לעליה ביוקר המחיה, כי המוכרים הישראלים יעלו מחירים בהתאם. עליית מחירים מביאה לאינפלציה. ירידת ערך המטבע. בתקופה רגישה עשוי להפוך לכדור שלג של היפראינפלציה. הגרעון של ישראל נמוך באופן דרמטי משאר המערב. אין סיבה ליצור אינפלציה מיותרת.
הפטור ממס פוגע במוכרים הישראלים, הפתרון הוא לפטור גם אותם ולא לפגוע בכולם
למה אומרים שמע"מ הוא מס "יעיל וקל לגביה" ומה הקשר ל"נוהל שכן" שנפסל על ידי בג"ץ?
הלאה: ביטול הפטור ממע"מ על תיירות. כלל היסוד בכלכלה אומר, שכאשר המחיר עולה, הביקוש למוצר יורד.
הסיכון הבטחוני פוגע אנושות בתיירות ה"רגילה". מי יבוא לנפוש בארץ במצב כזה? ומה יקרה אם יעלו את המחיר על ידי הוספת מע"מ???
ממי חושבים לגבות?
אולי "הפקידות המקצועית" באוצר, יודעת מהיכן מגיעים כמחצית מימי התיירות בישראל? אלה לא תיירים שמגיעים מהתקציב של משרד התיירות שהיקפו כ2 מליארד שקלים, אלא מתקציב האברכים שהיקפו כמליארד שקלים. מדובר בעשרות אלפי צעירים וצעירות חרדיים מכל העולם שבאים לתקופת לימודים בארץ. בישיבות, בכוללים, ובסמינרים. בתור תיירים הם נהנים מפטור ממע"מ בדברים מסוימים. חברים, לא משם יגיע הכסף.
פרטים נוספים ומקורות על "תיירות הכוללים" ניתן למצוא במאמר הבא:
קיצוץ בקצבאות הילדים: קצבאות אוניברסליות (כלומר לא לנצרכים) הם שוחד פוליטי לבוחרים. כך היה נהוג ברומא ("לחם ושעשועים") וכך נהוג ברוב העולם המערבי. אפשר לקצץ בקצבאות העשירים, זקנה ושארים, שניתנות בעיקר למבוגרים שצברו הון ונכסים, ואפשר לקצץ בקצבאות העניים. רוב ההורים לילדים צעירים נמצאים בתחילת דרכם ללא נכסים עם הכנסה נמוכה יחסית.
קצבאות העשירים, זקנה ושארים, המהווים רוב מוחלט של קצבאות הביטוח הלאומי, קצבאות הילדים נמוכות ומהוות אחוז קטן מאוד. גם הסכומים נמוכים, כ100 שקלים לילד במשפחה גדולה, אין הרבה מה לקצץ שם.
הביטוח הלאומי אינו גובה מהעשירים ונותן לעניים אלא בדיוק להפך.
אבל מאחרי הרעיון לקצץ בקיצבאות הילדים עומדת תפיסת עולם נוראית שהוכח שוב ושוב כמה היא שגויה: ההנחה שילודה גבוהה היא בעיה. יש מתאם בין עליה ברמת החיים לבין ירידה בילודה, אך זו פיקציה המכונה ה"דיבידנד הדמוגרפי".
יפן נמצאת במצב של קטסטרופה דמוגרפית ללא צעירים ומתנוונת. סין שלפני מספר עשורים הגבילה ילודה, כי ה"פקידות המקצועית" טענה שזה יעלה את רמת החיים. כעת סין דוחפת לעידוד ילודה. הדוגמא הבולטת ביותר היא אירופה. אין צורך להרחיב. כנראה שרק בישראל נותרו אנשים שחושבים שנכון לקצץ בקצבאות הילדים כדי לגרום לירידה בילודה.
קיצוץ שכר במגזר הציבורי? זו כנראה טעות של הכתב, מדובר בהקפאת שכר. לכולם, ולא רק לבכירים. הרי כבר התחייבו להם על השכר (מי התחייב? בכירים כמוהם…). ה"פקידות המקצועית" קבעה באופן נחרץ שחייבים שכר גבוה לאנשי ה"פקידות המקצועית". לעומת זאת הקיצוץ בכספים קואליציוניים זה פוליטי, לא "מקצועי".
הלאה, מה זה "מס נסועה", מה השם המוזר הזה? מדובר במס על קילומטרים של נסיעה ברכבים חשמליים. ליתר דיוק, זה עוד מס על אנשי הפריפריה. יחד עם המס על הדלק והמס על הרכב.
רוב העבודות ורוב שירותי הממשלה נמצאים במרכז. בעיקר בתל אביב. שם אפשר להסתדר מעולה בעזרת תחבורה ציבורית. מי שגר בפריפריה צריך להגיע לעבודה עם רכב. האבסורד זועק לשמיים:
העיריות במרכז נהנות מרווחי עתק ממקומות העבודה בתחומן, "הקריה" משרדי הממשלה בתל אביב משלמים לעריית תל אביב סכומי עתק. כדי להיות קרובים למשרדי הממשלה, בוחרות חברות עסקיות לעבוד בתל אביב. וגם הן מכניסות יפה לעיריית תל אביב. ומאחר שכל כך הרבה עובדים צריכים להגיע לתל אביב, תשתיות הכבישים בה, והתחבורה הציבורית בה צורכים משאבים רבים מהקופה הציבורית. כך עיריית תל אביב מממנת שירותים שונים לעובדים זרים על חשבונה, בזמן שעיריות אחרות כורעות תחת ההוצאות. עסקים הם הכנסה לעיר, תושבים הם הוצאה.
מיסוי הרכב והדלק בישראל גבוה באופן קיצוני ביחס לעולם. מעל 100% מס. זה אחד המרכיבים העיקריים ביוקר המחיה בישראל.
לא בטוח שצריך למסות את כל עובדי המדינה בעלי השכר הגבוה במשרדים באזור המרכז, או לקחת להם את הרכבים. אפשר פשוט להפסיק לשלם עבורם את הארנונה לעיריות במרכז. העיריות שלא ירצו אותם יוציאו אותן מתחומן.
הרחבה בנושא העיריות במאמר הבא
"באוצר המליצו להימנע מהגדלת המס על עבודה (מיסי עבודה לשכירים)"
מ.ש.ל (=מה שהיה להוכיח)
רגע, לא שכחנו משהו? למי יש עכשיו הרבה כסף שנובע מעליית מחירי הדירות? נכון, למשכירי הדירות! למה הם פטורים ממס הכנסה? וממע"מ? ומביטוח לאומי? ומדיווח שנתי? כי ההטבות המפליגות לרוכשי דירות להשקעה "תפורות לפי המידות" של בכירי המגזר הציבורי.
ולפני סיום, יש להבין איך בונים באקדמיה תפיסת עולם מותאמת לתפיסות העולם ולאינטרסים של בכירי המגזר הציבורי. הטכניקה לשכנוע נבחרי הציבור שנכון לשלם יותר לבכירי המגזר הציבורי, דומה למוכר נעליים: "זה במבצע, אתה בכלל מרוויח מזה", "זו הכנסה, לא הוצאה".
ולסיום, כיצד משפצים את ההסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל כדי לחפות על הבכירים. לא המלחמות הביאו על מדינת ישראל משברים כלכליים, אלא שחיתות של רגולטורים. זו הסכנה האמיתית, וזמן מלחמה הזדמנות מצוינת להילחם בעריצות. "זמיר עריצים"
Leave a Reply