המודל הכלכלי של המשפחה היהודית

תגידו, למה שלא יהיה צבא של פרילנסרים?

יוציאו מכרז וכל חברה תציע אמצעי לחימה, ותורות לחימה משלה והמוצלחת ביותר תיבחר. הרי ברור שכאשר קיימת תחרות היעילות עולה!

אתם בטח מגחכים: יש דברים שחייבים בשבילם מישהו מסור ונאמן לחלוטין.

גם במשפחה נדרשת מסירות מוחלטת. כל אחד לתפקידו.

האם יש מישהו שלא ברור לו ש"אין אהבה בעולם כמו אהבה של אימא"???

במסכת תרומות למדנו שאישה יכולה להיות ברשות אביה או ברשות בעלה (לעניין אכילת תרומה) מיד עלתה השאלה: "האם אישה היא רכוש??"

ההבדלים בהלכה בין האיש לאישה בנישואין, מבטאים הבדל מהותי בין תפיסת ההלכה לבין התפיסה המערבית. בניגוד למשפחה המתפרקת בעולם המערבי, המודל היהודי עובד בפועל. הוא בנוי על מודל כלכלי שבאופן טבעי האנושות התארגנה במודל מקביל אליו.

ההבדלים בהלכה בין גבר לאישה דומה להבדלים בין שכיר לעצמאי: מצד אחד הגבר חייב לפרנס את האישה ללא תלות במצב הכלכלי מצד שני הרכוש המשותף שנצבר נחשב שלו. במקרה שאין מה לחלק במקרה של גירושין ח"ו, הכל הולך לאישה (כפי שבעת פירוק חברה העובדים הם הנושים הראשונים). במידה ונותר רכוש משותף – הוא שייך לבעל (כפי שרווחי החברה שייכים לבעלים). השכיר נהנה מביטחון ואילו הבעלים נהנים מסיכויי הרווח והתוויית הכיוון של החברה. האישה בבית זקוקה לביטחון וליציבות והבעל מתווה את הכיוון. אי הנוחות שאנו חשים לעיתים עם החלוקה הזו, נובעת מעירעורה של החברה המערבית על המבנה המסורתי של המשפחה. ב"משפחה מערבית חדשה" כולם שווים ונמצאים יחד משותפות אינטרסים. לא חייבים אימא, ואפשר לקנות ילד. בכל דבר אפשר לסחור, וכל דבר אפשר להחליף.

 

בפרשת במדבר מופיעה המילה צבא פעמים רבות . ההליכה במדבר במקום סכנה דורשת התנהגות של צבא, מחויבות טוטאלית.

מהצד השני, כדי לקיים חברה, כל אחד צריך להיות שייך למשפחה, לשבט ולדגל. מצד אחד לכל אחד יש מקום ודגל משלו. מצד שני, כולם ביחס למשכן ששכן במרכז המחנה, ומגבש את העם ליחידה אחת