בעת מלחמה, המגזר הציבורי השמן, צריך דיאטה

מס הכנסה הוא מס שנחשב פרוגרסיבי, עשירים משלמים יותר, אך בהמשך נראה שלא כולם. מעמ הוא מס רגרסיבי, עניים משלמים יותר. האוצר בחר להעלות את המעמ. זו הדרך הקלה, העניים פחות יכולים להתנגד. הצעד המתבקש הוא העלאת מס הכנסה, ודווקא על העשירים שאינם מועילים למדינה. עובדי המדינה בעלי משכורות גבוהות במיוחד, שמס הכנסה מיטיב עימם, ונעצר באופן מפתיע ב50%. מה יקרה אם מי ששכרו גבוה מאוד ישלם יותר מ50% מס הכנסה? נהוג לטעון שמס גבוה על העשירים יגרום להם לעבוד פחות או לעבור לחו"ל. זה נכון במגזר הפרטי, שם כל אחד יכול לבחור איך לקבל את השכר שלו, ובעלי שכר גבוה לא חייבים לקבל את השכר בתלוש. רק במגזר הציבורי, מי שרוצה להנות מהגנות של עובדים שכירים צריך לקבל את השכר בתלוש, וזה לא הוגן. ההגנות מיועדות לעובדים החלשים. נסביר.

רוב העובדים במגזר הציבורי הם עובדים חיוניים בעבודות קשות ושוחקות: מורים, שוטרים, חיילים, אחיות, עו"ס, עובדי נקיון וכו'. רובם מקבלים שכר נמוך יחסית. נמוך מידי. אבל מעליהם יש ותיקים ובכירים, שלרוב אינם חיוניים, ומקבלים שכר גבוה. הרבה יותר מידי גבוה. שם נמצא ה"שומן".

לטובת בעלי השכר הנמוך נקבעו תנאים שנועדו למנוע פגיעה בזכויותיהם. קביעות, זכות שביתה ועוד. הבעיה היא שהמגזר הציבורי ה"שמן" השתלט על הזכויות האלה, והוא מפעיל אותן לטובתו במקום לטובת המגזר הציבורי ה"רזה".

בכל מאבק שכר, ההסתדרות מביאה את בעלי השכר הנמוך כהוכחה לכך שנדרשת העלאה בשכר, אבל במו"מ מעלים את שכר הותיקים והבכירים "באופן יחסי". העלנו לעובד ניקיון את השכר מ5,000 ל6,000? צריך להעלות גם לותיקים שמרוויחים 50,000 ל60,000. (המספרים להמחשה, המנגנונים מורכבים יותר).

האיום? השבתת המשק לרבות תשתיות חיוניות.

לפני כשנה על פי פרסומים זרים השביתה ישראל בתקיפת סייבר את נמל בנדר עברס באיראן למספר ימים. בישראל הושבתו נמלים פעמים רבות כחלק ממאבק שכר של ההסתדרות. או ליתר דיוק ההסתדרות הכללית. למשל נמל אשדוד עבר להסתדרות הלאומית, ולכן הוא מוגן יחסית משביתות פוליטיות.

הפתרון? העלאת המיסוי לבעלי השכר הגבוה במגזר הציבורי. האם עובד ותיק יעזוב את עבודתו? אם השכר שלו מוצדק, הוא ימצא עבודה במגזר הפרטי וישלם הרבה מיסים, אם השכר הגבוה נובע מהגנות שנועדו לעובדים חלשים- זה לא מוצדק כלכלית, ולכן כדאי כלכלית למסות אותו. (יש הטוענים שלעיתים גובה השכר נובע מהיכולת להזיק ולא מהתועלת.)

 

ניתן בהחלט לטעון שיש הצדקה לשכר גבוה, מהחשש שבכירים ושופטים יקחו שוחד. אולי גם ניתן לטעון שיש יתרון בידע הנצבר ובניסיון. ועדיין שכר כפול מהממוצע במשק הוא מספיק מכובד. מספיק אנשים מעוניינים במשרות בכירות, ויבקשו להגיע לאותן משרות גם עבור שכר צנוע בשיעור כפול מהממוצע במשק. ניתן גם לטעון שהשכר ברמות הגבוהות יוצר תמריץ להתקדם, אבל לא יכול להיות שברמות שכר כאלה בכירים יהנו מקביעות וזכות שביתה. הם לא פועלי פס יצור.

במקורות היהודיים נאסר על שופטים לקחת שכר גבוה (אלא פיצוי על זמנם). בתורה, מועסקים לטווח ארוך שנהנים מהגנה מפיטורין, אינם זכאים לשכר עודף, אלא תנאים אחידים כמו חבריהם (עבד עברי)

אותם בכירים וותיקים דאגו לעצמם ל"פנסיה תקציבית". התחייבות של המדינה לשלם להם שכר לאחר פרישתם לפי גובה השכר בעת הפרישה. מדובר במשכורות של עשרות אלפי שקלים שממשיכות מסיום עבודתם ועד יום מותם, וממשיכות גם לבני הזוג! מדובר כבר היום, בהוצאה שנתית של עשרות מליארדי שקלים בשנה, מתקציב המדינה השוטף, ובהתחייבויות שהיקפן עולה על התוצר של המדינה! (מעל טריליון ש"ח)

האם גם אצל הגמלאים יש חשש שיקחו שוחד? האם הידע שלהם רלוונטי? הם בכלל לא עובדים.

ובכל זאת, למרות ניגוד העניינים הבוטה, לכאורה המדינה התחייבה להם. לכאורה המדינה לא יכולה להפר התחייבות. את הפתרון לכך ניתן ללמוד ממציאת הגז הטבעי מול חופי ישראל.

לאחר נסיונות כושלים רבים למצוא גז בחופי ישראל, חברה פרטית קיבלה זיכיון לחיפוש גז בתנאים שסוכמו איתה מראש. סיכון גבוה מול סיכוי להרוויח הרבה (=מס נמוך) במידה וימצא גז. כאשר נמצא גז, לאור קמפיין מאסיבי הוקמה ועדת ששינסקי, והוחלט להטיל מיסוי נוסף על הגז. יש למדינה אינטרס שיבואו חברות נוספות לחפש גז, אבל בכל זאת הוחלט להעלות את המיסוי רטרואקטיבית.

אין למדינה אינטרס להוסיף הטבות לבעלי השכר הגבוה במגזר הציבורי. אפשר להעלות מיסים ברמות השכר הגבוהות מעל ל50%. אפשר להגיע ל80-90%. כלומר על ה10,000 שבין 70,000 ל80,000, ישלמו 90% מס.

במחקר של מיקי מלול ומוסי רוזנבוים מאוניברסיטת בן גוריון, נמצא שברמות שכר גבוהות, העלאת שכר אינה משפרת ביצועים בחברות פרטיות. ניתן בהחלט לומר שעל אחת כמה וכמה במגזר הציבורי. בחברה פרטית השכר נקבע לפי התפוקה שהעובד נותן. במגזר הציבורי קשה למדוד תפוקה, אבל השכר בכלל לא נקבע לפי התפוקה.

האם אפשר להעלות פשוט את מס הכנסה בשער הגבוה? זה לא יפגע במגזר הפרטי? לא. במגזר הפרטי מבצעים תכנון מס. עבור משכורות בסדר גודל כזה מקימים "חברת ארנק". לא מקבלים שכר כזה כשכירים. צעד כזה יטפל רק בבעלי שכר גבוה, שמעוניינים להנות מהגנות שנועדו לשכירים קשי יום. עובדים מוצלחים במיוחד, יוכלו לעבוד כנגד חשבונית.

 

בתור משק, השאיפה היא לתת את השירותים הנדרשים למגזר הפרטי, במשאבים המינימליים. המגזר הציבורי הוא הוצאה, המגזר הפרטי הוא הכנסה. ככלל, ככל שהממשלה במדינה דומיננטית יותר, רמת החיים והתוצר לנפש בה יורדים. בקצה האחד נמצאת ארצות הברית, שללא משאבי טבע מגיעה לרמת החיים הגבוהה בעולם בזכות החופש לאזרחיה, והמגזר הציבורי הרזה. בקצה השני, מדינות קומוניסטיות כמו ונצואלה, עם משאבי טבע אדירים, מגיעות לסף רעב כגון ונצואלה ורוסיה, ומדינות ערב.

זו אחת הסיבות שהפרטה מביאה לצמיחה: את אותם תפקידים יכול לבצע המגזר הפרטי באופן הרבה יותר יעיל. עם זאת, למשל צבא ומשטרה לא יכולים להיות מופרטים לחלוטין.

כל בעל עסק יודע שהרבה יותר קשה להגדיל הכנסה מלקצץ הוצאה, ובמיוחד הוצאה לא חיונית. העלאת מיסים לא תמיד מגדילה הכנסות כי היא מקטינה את הפעילות. זה לא פשוט. מיסוי בעלי השכר הגבוה ביותר במגזר הציבורי הוא צודק ערכית ויעיל כלכלית.

אז למה ההצעה הזו לא עולה כאשר מחפשים דרכים לממן את הוצאות המלחמה? תחשבו מי צריך להעלות את ההצעה הזו? הפקידים בעלי השכר הגבוה בעצמם. ומי צריך לאשר אותה? השרים בעלי השכר הגבוה, שלעיתים גם תלויים בועדי עובדים להמשך כהונתם.