אלפי חמושים יוצאים ברכבים מיו"ש, וחוסמים תוך דקות את הכבישים לערים הגדולות, לבסיסי הצבא במרכז ולנתבג. מטחי רקטות וכטבמים מצפון, בהכוונה של תצפיות מהשומרון, שמדווחות במדויק על מיקומי כיפת ברזל. פריצה של גדר הגבול עם ירדן והגעת חמושים נוספים לריתוק כוחות צהל ביו"ש מלסייע לערי המרכז.
האם זה תרחיש דמיוני? זה העתק מפחיד של אירועי שמחת תורה לפיקוד מרכז. באירועי שמחת תורה, ניתן להבין מדוע גם אחרי שזיהו את ההתארגנות חשבו שמדובר על מספר אירועי מקומיים במקביל, והקפיצו צוותי התערבות במקום הפגזה מאסיבית של אזור הגבול. אבל לאחר האירועים, תרגיל שממחיש את הקונספציה הישנה כבר לא מתקבל על הדעת.
החלק המזעזע בתרגיל, בו התייחסו למשפחות החיילים בחזית כאויב, מצביע חוסר הבנה קיצוני של האיום, ומצדיק שינוי מבני של הכפפת פיקוד מרכז לפיקוד העורף. האיום הקיומי הוא על נתב"ג, כפר סבא וראש העין, ישובי יו"ש כבר פחות מעניינים את ארגוני טרור. כבר שנים שפיגוע ביו"ש נחשב פחות "איכותי", אבל כעת חמאס העלה את הרף לרמה של איום קיומי. פיקוד מרכז התרגל להיות זרוע שיטור שכפוף לאינטרסים מדיניים ולחצים פוליטיים. פיקוד העורף אמון על איומים קיומיים.
כיצד עשויה להראות מתקפת הפתע של ערביי יו"ש?
משך תקופה ארוכה פעלה הרשות ב"תוכנית פיאד" להשתלטות על שטחי יו"ש. במסגרת זו נבנו כמויות עצומות של מבנים בלתי חוקיים בעיקר בסמיכות לישובים יהודיים, ולגדר ההפרדה. רובם ריקים כמו עיר הרפאים רוואבי. ברחבי יו"ש מבוצעות עבודות תשתית בהיקפים לא פרופורציונאליים. מדובר בעבודות מאוד יקרות, כאשר האוכלוסיה עניה יחסית. במקביל נעשתה השקעה לא פרופורציונאלית ולא כלכלית בהכשרת שטחי חקלאות חדשים, ורכישת טרקטורים ורכבי שטח לשימוש חקלאי. לכאורה פעילות אזרחית "תמימה", אולי עם כוונות פוליטיות ליצירת עובדות בשטח. כך לפחות התייחסו לכך בפיקוד מרכז.
באירועי שמחת תורה התברר לנו שאויבינו יודעים לשמור סוד ולהכין הפתעות בסדר גודל לאומי. ביום פקודה, אנחנו עלולים לגלות את הפן הצבאי של "תוכנית פיאד":
שרשרת הפיקוד של ביצוע הההשתלטות על אדמות יו"ש, משמשת בעת הפעלה לניהול לחימה. כמו שבעזה ההנהגה האזרחית ניהלה את המתקפה הצבאית.
המבנים והמתחמים שנבנו בסמיכות לגדר ולישובים יהודים, משמשים עמדה קדמית לתקיפה, תוך זמן קצר ניתן לפרוץ את גדר ההפרדה, מתוך המתחם, ואף להפיל אותה עם טרקטורים במקומות רבים במקביל. כמו שבעזה ההתקרבות לגדר שימשה הכנה לפריצה
במבנים הריקים, ניתן לייצר נשק ולקיים אימונים באופן שאינו מוכר לתושבים, ואינו נצפה מלמעלה, ולכן נסתר מהמודיעין. במקרים רבים נמצא שהמתחמים מכילים חללים תת קרקעיים, שבעת הפעלה, יכולים לשמש להסתרת חטופים, לפיקוד ושליטה, ולמסתור, כך שחיל האויר לא יוכל לפגוע במפקדים. כמו שבעזה המנהרות נחפרו בחסות בניה אזרחית.
ביו"ש כנראה שאין יכולת שיגור של אלפי טילים למרכז, אבל למעשה, הם לא חייבים לשגר מהכפרים. הם יכולים להכווין מהקרקע טילים וכטב"מים מירדן או מלבנון. כמו שבעזה פתחו את המתקפה בהרעשת טילים ורחפנים.
בחסות העבודות החקלאיות נבנו טראסות ובהן עמדות שולטות על הצירים שיכולות לשתק את התנועה בצירים הרריים ביו"ש. מספיקים מספר מחבלים ששולטים על הציר מטראסה חקלאית, ורכב שחוסם את הכביש, כדי לסגור את הציר באופן יעיל לאורך זמן, ולמנוע מכוחות הצבא ביו"ש לבלום את ההסתערות על המרכז. מהאויר לא ניתן לפגוע במחבלים בגלל הצמחיה, ומהקרקע לא ניתן להגיע בגלל תנאי השטח. הטרקטורים שנצברו בחסות "תוכנית פיאד", יאפשרו למחבלים לפרוץ חסימות ומחסומים צבאיים, ולחסום את הצירים בהם הצבא יכול לנוע. כפי שבעזה שיתקו את מפקדות הצבא וחסמו צמתים קריטיים בשמחת תורה.
תיתכן גם פריצת הגבול עם ירדן, בהבטחה שלפלסטינים שיגיעו מחכים בתים בחינם- הבתים הריקים שנבנו ב"תוכנית פיאד". אם ישתכנעו שהמתקפה מצליחה, יתכן שמאות אלפי "פלסטינים" מ"מחנות הפליטים" בירדן, ינהרו ליו"ש, כפי שנהגו האזרחים העזתים בבוקר שמחת תורה.
אופן המתקפה עשוי להיות דומה להפליא למתקפה מעזה:
בשלב הראשון כנראה יהיה שימוש במצנחי רחיפה, האימונים לכך נעשים בגלוי.כמו שבעזה המתקפה נפתחה בחציה בעזרת מצנחי רחיפה.
תוך דקות יחסמו צירי תנועה כמו כביש 6 וצמתים מרכזייים. הכוחות הצבאיים ביו"ש לא יוכלו לסייע לנתניה, כי הצירים ההרריים יהיו חסומים. כמו שחסמו את הכבישים והצמתים בדרום בשמחת תורה.
בשעות הראשונות לא יהיה מענה צבאי. בין חדרה לגדרה, אין כח צבאי מאסיבי שיוכל לבלום אלפי חמושים רכובים. תוך זמן קצר, יוכלו רכבי מחבלים לחסום את נתב"ג ואת הכניסות לערים הגדולות, ולשתק בסיסים רגישים כפי שעשו בפיקוד דרום.
יש יותר מידי קווי דמיון בין ההטעיה שביצע חמאס בפיקוד דרום, לבין ההכנות שמבצעת הרש"פ:
אנשי הרש"פ עוסקים בשכנוע גורמי המודיעין שהם נגד החמאס, כמו שאנשי חמאס שכנעו אותם שהם נגד הג'יהאד האסלאמי.
יצירת שקט בטחוני, ושכנוע המודיעין שאולי יש כוונה לבצע פיגועים בודדים, אך אין התארגנות למתקפה כוללת.
שימוש בבניה האזרחים ככסות לתשתית הצבאית, ובחקלאות לטובת חומרי נפץ ופעילות צבאית.
היצמדות לגדרות כהכנות מתמשכות לפריצת הגדר בבת אחת במספר מקומות.
אימונים צבאיים כיחידות לוחמות, ואימוני צניחה גלויים.
אירועי שמחת תורה חשפו חוסר יכולת של גופי המודיעין הישראליים, לקבל עמדה הנוגדת את הקונספציה שלהם:
את התצפיתניות ששבו והזהירו, איימו שישפטו. לרפאל אוחיון שהאזין באופן עצמאי לקשר הגלוי של חמאס, החרימו את ציוד ההאזנה.
ובפיקוד מרכז ההתנהגות הזו עדיין נמשכת: עצרו במעצר מנהלי את אריאל דנינו שעסק באיסוף מודיעין גלוי מערים פלסטיניות. גם כתיבת שורות אלו כרוכה כנראה בסיכון…
האם נכון לפרסם את הדברים ולהסתכן ביצירת פאניקה בציבור?
מסתבר שהמתקפה של חמאס היתה מתוכננת לליל הסדר, אבל ד"ר מרדכי קידר זרע פאניקה בציבור על התקפה מכמה חזיתות, שהביאה להגברת כוננות ולדחיית התוכנית. הצפת איום יכולה להציל חיים.
הזעם הציבורי על התרגיל ההזוי מגיע אצלי גם ממקום אישי. אני הודחתי מקורס קצינים לפני ההתנתקות לאחר שמחיתי בפני המג"ד על שטען שיש להתייחס למתנחלים כאויב. הוא ענה לי במכתב "בבואנו לדון בסוגיה צבאית, יש אדום ויש כחול, ישאויב ויש כוחותינו" אותו מג"ד קודם כמובן וכיום יושב במטכ"ל. ההדחה היתה מבחינתי עלבון צורב, אך אז בחרתי לשתוק, מתוך רצון לא לעורר מחלוקת. כיום אני מבין ששתיקה אינה הפתרון, היא גורמת לבעיה לגדול. הפתרון הוא דיבור והידברות. אפשר לתקן.
אני מקווה שהמחאה הציבורית על התרגיל תביא לשינוי. ואם היא לא תביא שינוי, אני מאוד חושש שהתרחי
ש המתואר כאן יהפוך יותר קרוב ומוחשי.
Leave a Reply