כאשר בצלאל סמוטריץ' מדבר על "בחוקותי תלכו", למה הוא מתכוון?
האם זו מיסטיקה? האם דתות אחרות טוענות טענות דומות*?
את השיקולים של הקב"ה, כנראה שאף אחד לא יודע, אבל מסתבר שזה עובד, ויש לנו הרבה מה ללמוד.
אז הנה כמה דוגמאות מאתר מסתברא – כלכלה עברית :
אפשר להתחיל בפרשת השבוע, בה יעקב מתקן מטבעות לאנשי האזור. תיקון מטבע שיהיה בו אמון, הוא הבסיס להתפתחות כלכלית
בפרשות הבאות נקרא כאשר יוסף התמנה לסגנו של פרעה, ולימד את העולם שהחיים אינם "משחק סכום אפס", וכל העולם העתיק הרוויח מכך.
ואם נתקרב קצת לימינו, כאשר הבנקים פעלו בניגוד להיתר העסקא, קיבלנו את משבר הבנקים של שנות ה80
ואולי כמה מילים גם על העתיד
דוגמאות נוספות בתגובות.
אבל הסיפורים האלה הם רק קישוט לסיפור האמיתי. לתורה יש מדיניות רווחה סדורה ומקיפה, הכוללת את כל תחומי החיים.
לפעמים שואלים האם התורה סוציאליסטית או קפיטליסטית? והתשובה היא שבעולם הזה כל אחד מגיע מפוזיציה. כל צד רוצה לשפר את מצבו על חשבון השני. כמו שני אחים שרבים וכל אחד רואה רק את הצד שלו, עד שבאים ההורים ומראים להם שאין מה לריב, ומוצאים הסדר שטוב יותר לכולם.
מערכת רווחה:
וכן טיפול במקרי קיצון של עוני ופשע:
*לסיום, האמת היא שגם דתות אחרות טוענות טענות דומות. למשל באסלאם מראים שהבנקאות האסלאמית לא נפגעה כמו הבנקים האחרים ממשבר ה"סאב פריים", מאחר שנמנעו בה מכלים פיננסיים ספקולטיביים שנאסרו מחשש להימורים (ג'ראר)
בדת (כן, דת) הפרוגרסיבית, טוענים שחברות שמאמצות ערכי ESG מרוויחות יותר, ועורכים מחקרים רבים כדי להוכיח זאת.
קשה מאוד לקבוע אובייקטיבית האם קיום המצוות הדתיות מקדם את הכלכלה, אבל בוודאי ש"דת הכלכלה" אינה טובה יותר. אילו לימודי כלכלה ומומחיות כלכלית היו ערובה לשגשוג כלכלי, לא היה מי שילמד באקדמיה, וכל אנשי העסקים המצליחים היו פרופסורים לכלכלה. בפועל פרופסורים לכלכלה מלמדים תלמידים כעובדים שכירים, ואנשי העסקים המצליחים אינם דווקא כלכלנים. בסוף הצלחה כלכלית דורשת הרבה מזל (או סיעתא דשמיא, כל אחד יקרא לזה איך שנח לו), ומדיניות כלכלית היא ביטוי לערכים. ממש לא מדע מדויק.
Leave a Reply