למה אומרים שמע"מ הוא מס "יעיל וקל לגביה" ומה הקשר ל"נוהל שכן" שנפסל על ידי בג"ץ?

בגדול, הסיבה שאומרים שהוא קל לגביה היא בגלל שעלות הגביה "נופלת" על העסקים ולא על רשות המיסים.

על מנת להמחיש את המשמעות של ה"קלות" וה"יעילות", כדאי להיזכר באופן האכיפה של עטיית מסכה. קשה מאוד לאכוף עטיית מסכה ברחוב. יש כאלה שיברחו או יסרבו להזדהות. יש אנשים שלא משלמים קנסות כי לא אכפת להם, יש כאלה עם עורכי דין שימררו לגורמי האכיפה את החיים ויש גם אנשים אלימים. במקרים כאלה, יהיה לגורמי האכיפה קשה להתמודד עם ההתנגדויות.

לטובת העניין, נמצא פתרון קל ויעיל- בעל עסק שנכנס אליו אדם ללא מסכה, יקבל קנס. פשוט ויעיל. העסק לא יכול לברוח. אם לא ישלם יקבל עיקולים שעשויים למוטט את העסק. אם העסק שלו יתמוטט, מי ידאג לו? ביטוח לאומי? גם הם ישלחו לו עיקול מכריחים את בעלי העסקים לעבוד אצל גורמי האכיפה. פשוט וקל.

יש מקרים שבהם ניצול אזרחים תמימים לצורך אכיפת הסדר והצלת חיים הוא דווקא כן מוצדק. כאשר הצבא מבצע מעצר של מבוקשים מסוכנים, לעיתים השתמש בעבר ב"נוהל שכן". ההיגיון בכך הוא שהמבוקש מעוניין להרוג ישראלים, ולא יפגע בשכן שלו. בצורה כזו, ברוב המקרים אף אחד לא יפגע כי המבוקש יתקשה לפגוע בחיילים, וכך הצבא יצליח להציל חיי ישראלים במינימום פגיעה בנפש. אגב, "נוהל שכן" נפסל בבג"ץ.

האם רשות המיסים יכולה לגבות מע"מ מכל לקוח על כל קניה? כמובן שלא. אז מה הפתרון? להכריח את העסקים לגבות עבורם. עבור רשות המיסים זה מאוד קל ויעיל. עבור עסק קטן, לדווח כל חודש למע"מ זה ממש לא קל ויעיל.

הנהלת חשבונות- עולה כסף

הפקת חשבוניות – עולה כסף

רו"ח/יועץ מס – עולה כסף

הסיבוך בחישוב העלויות וההכנסות- זה נזק כספי

ההכרח לדווח ל3 רשויות מס שונות לפי כללים שונים- זה נזק כספי (מע"מ, בט"ל, מ"ה)

שעות העבודה הנדרשות להכנת המסמכים- עולות כסף, ובעיקר תשומות נפשיות.

האיום בקנסות ומאסר- זה נזק נפשי ששווה כסף

למה מוזיקאי עצמאי נאלץ להבין בדיני מס? כי עסק שלא מחשב את עלויות המס באופן מדויק- קורס. לכל הוצאה והכנסה יש חישוב מע"מ שונה ממס הכנסה וביטוח לאומי.

נסו לחשב כמה הרוויח דוכן פלאפל שמכר 100 מנות ביום ב1500 ש"ח:

הפיתות חייבות במע"מ, אבל הירקות לא, עלות השכר נחשבת הוצאה למ"ה ובט"ל אך לא למע"מ, אבל חייבים עליה בט"ל מעסיקים. עלות שיפוץ החנות מחושבת לפי פחת מסוים, והמכונית לפי פחת אחר, ואפילו עבור אותו רכב, יש חישוב שונה לכל מס. מכונות מהדיוטי פרי, מאילת ומאתרים בחו"ל ללא מעמ- מעסקים ישראלים – עם מעמ. שירות מעוסק מורשה- עם מעמ, פטור-ללא מעמ. עלויות מימון, ביטוח, מחשוב, שכירות – לכל אחד תחשיב שונה. סיוט.

פלא שרוב העסקים הקטנים נסגרים תוך זמן קצר?

מה שבאמת מפליא הוא, מה שקורה כאשר עסק קורס:

-מס הכנסה שגבה ממנו לפי הרווחים- לא מחזיר את הכסף ואפילו לא מעמיד לו אותו בהלוואה כאשר יש העסק נקלע לקשיים.

-הביטוח הלאומי שגבה ממנו דמי *ביטוח* כפי שהוא גובה משכיר, אינו מסייע לו בעת פשיטת רגל, כפי שהוא מסייע לשכיר בפיטורין. יותר נכון הביטוח הלאומי דווקא "מסייע לו לפשוט רגל", כי הוא הראשון ששולח עיקולים שלא מאפשרים לו להמשיך לעבוד.

-מע"מ, שהעסיק בפועל את בעל העסק בגביית החובות עבורו- שולח עיקולים. עכשיו כבר לא "קל ויעיל" לגבות ממנו.

אבל אל תדאגו לרשויות המיסים, לפי תקנות מיוחדות, החובות שלהם הם "בדין קדימה", כלומר, קודם העסק הקורס ישלם מס הכנסה על ה"רווחים" שלו, אחר כך על ה"ביטוח" הנהדר שהוא נהנה ממנו, אחר כך את מע"מ שכפו עליו לגבות (וניכו רק חלק מהעלויות) ומי נשאר בסוף?

הספק של הפיתות- שכבר שילם מס על הכסף שלא קיבל, כי הוא הוציא חשבונית.

הספק של הירקות- שעכשיו כך הרווחים שלו השנה הלכו לחובות מסופקים (כאשר המרווחים נמוכים, לקוח שלא משלם את העלות, גורם לאיבוד רווחים גדולים פי כמה וכמה)

ומי יהיו פושטי הרגל הבאים? כנראה שאותם ספקים…

אז מה אפשר לעשות?

1. לבטל את תקנות "חובות בדין קדימה", אין סיבה שרשויות המס יהיו ראשונות בעת קריסת עסק

2. בעת קריסת עסק, הביטוח הלאומי יפצה את העסק ואת הספקים. ואם לא, אז לפחות שיחזיר כל מה שגבה מהעסק עבור ביטוח ללא כיסוי.

3. מס הכנסה יעמיד אשראי לכל עסק עד גובה הסכום ששילם למס הכנסה לכל שנות קיומו. אם העסק יקרוס וההלוואה לא תוחזר, סביר שהעסק לא הרוויח. אם לא- שחוקרי מס הכנסה יוכיחו זאת.

4. להטיל על מע"מ חובות מעסיק מלאות כלפי עסקים עצמאיים. זו העסקה בכפייה, והמינימום הוא לשלם עבורה.

5. לשלול מרשויות המס סמכויות למעצר ומאסר. אין סיבה שיהיו להן יכולות גביה שאין לנושים אחרים. בעלי עסקים חיים בפחד, ואין הצדקה לכך.

6. בטווח הארוך- לבטל את המעמ. חלק מאובדן ההכנסה יקוזז על ידי הגדלת הפעילות העסקית, והחזרתה לארץ, וחלק על ידי החיסכון בעלויות הגביה.

מיסים לא גובים מהפגיעים ביותר בגלל שזה "קל ויעיל" עבור גובי המס. גובים באופן מוסרי, איפה שנכון וחכם עבור המשק.

————-

בונוס למתקדמים- תרגיל:

עסק של קייטרינג צריך לתת הצעת מחיר ללקוח. העלויות שלו הן:

לחם ומוצרי חלב (כולל מע"מ) 100

פירות וירקות (ללא מעמ) 100

דלק (66% מעמ) 100

פחת רכב (ללא מעמ) 100

חד"פ מהארץ (כולל מע"מ) 100

חד"פ מאיביי (ללא מע"מ) 100

שתיה קלה מהארץ (כולל מע"מ) 100

שתיה חריפה מהדיוטי פרי (ללא מע"מ) 100

השכרת ציוד (כולל מע"מ) 100

משכורות מלצרים (ללא מע"מ) 100

מה המחיר כולל מע"מ שאותו הוא צריך לתת ללקוח?

הסתבכתם? זה נורמלי.

וכאן הכל במספרים עגולים לפני מרכיד של אי ודאות והוצאות לא צפויות, קנסות וכו'

אדם נורמלי מקבל סחרחורת רק מהרעיון לנסות לחשב את זה. איך אפשר לתת ללקוח הצעת מחיר ככה?

הבעיה היא שאם עסק נותן מחיר גבוה מידי, הוא יפסיד לקוחות- יש מתחרים. ואם יתן נמוך מידי- לא ירוויח.

חושבים שהמורכבות היא רק בעסקים מורכבים?

ענפים אחרים נפגעים מהמע"מ באופן יותר חמור:

ענף הקמעונאות מתחרה באתרים מחו"ל שהמחירים שלהם ללא מע"מ (ביגוד, תכשיטים סדקית מוצרי חשמל)

ענף הפרסום, מתחרה בענקיות גוגל ופייסבוק שהמחירים שלהן אינם כוללים מע"מ

אפילו שירותי שמירה ניתן לקבל היום מחו"ל.

המע"מ הוא המס שפוגע הכי הרבה במשק הישראלי, והסיבה העיקרית שלא צועקים נגדו מספיק, היא שהוא פוגע הכי הרבה בעסקים הקטנים שכוחם הפוליטי מוגבל מאוד.