אז מי דואג לחלשים?
בתפיסת העולם המערבית – פרוגרסיבית, הדרך לדאוג לחלש היא לוותר לו, או במילים מכובסות 'אפלייה מתקנת'. דוגמא לדבר: ביד בתי המשפט הכוח לחוק חובות של חייבים, ובכל 'להציל' את החלש מיד הנושה בו. בכך מתהדר העולם המערבי בנוצות של 'צדק חברתי ודאגה לחלשים'.
הגישה של המשפט העברי היא הפוכה. התורה וחכמים קבעו שורה של חוקים ודינים שמטרתם לוודא שמלווים יקבלו בחזרה את כספם. במקרים רבים החייב משועבד להחזיר את חובו "אפילו מגלימא דעל כתפיה" (פירוש: אפילו מהגלימה אותה הוא לובש על כתפיו), והחוב אף עובר ליורשים. מטרת התקנות הללו היא: "שלא תנעל דלת בפני לווים", כלומר – אף אחד לא ירצה להלוות לחלש אם לא יהיה בטוח שכספו יוחזר לו.
גם הכלכלה המערבית מכירה את הבעיה שאיש לא רוצה להלוות למי שלא ברור שיוכל להחזיר את ההלוואה. את הבעיה הזו היא פותרת באמצעות ריבית. כלומר – הריבית מגלמת את מחיר הסיכון שלוקח על עצמו המלווה, בכך שכספו לא יוחזר לו.
גם זה לכאורה פתרון המוודא "שלא תנעול דלת בפני לווים", רק שבפתרון הזה החלש מפסיד עוד יותר. במקום לקבל הלוואה בחינם תמורת לקיחת אחריות מוסרית וכלכלית מלאה להשיב אותה, הוא משמט ממלא כובד האחריות ומפסיד עוד כסף שגם ככה אין לו.
בתפיסת העולם המערבית – פרוגרסיבית, הדרך לדאוג לחלש היא לוותר לו, או במילים מכובסות 'אפלייה מתקנת'. דוגמא לדבר: ביד בתי המשפט הכוח לחוק חובות של חייבים, ובכל 'להציל' את החלש מיד הנושה בו. בכך מתהדר העולם המערבי בנוצות של 'צדק חברתי ודאגה לחלשים'.
הגישה של המשפט העברי היא הפוכה. התורה וחכמים קבעו שורה של חוקים ודינים שמטרתם לוודא שמלווים יקבלו בחזרה את כספם. במקרים רבים החייב משועבד להחזיר את חובו "אפילו מגלימא דעל כתפיה" (פירוש: אפילו מהגלימה אותה הוא לובש על כתפיו), והחוב אף עובר ליורשים. מטרת התקנות הללו היא: "שלא תנעל דלת בפני לווים", כלומר – אף אחד לא ירצה להלוות לחלש אם לא יהיה בטוח שכספו יוחזר לו.
גם הכלכלה המערבית מכירה את הבעיה שאיש לא רוצה להלוות למי שלא ברור שיוכל להחזיר את ההלוואה. את הבעיה הזו היא פותרת באמצעות ריבית. כלומר – הריבית מגלמת את מחיר הסיכון שלוקח על עצמו המלווה, בכך שכספו לא יוחזר לו.
גם זה לכאורה פתרון המוודא "שלא תנעול דלת בפני לווים", רק שבפתרון הזה החלש מפסיד עוד יותר. במקום לקבל הלוואה בחינם תמורת לקיחת אחריות מוסרית וכלכלית מלאה להשיב אותה, הוא משמט ממלא כובד האחריות ומפסיד עוד כסף שגם ככה אין לו.
זו דוגמא הממחישה גם למי שלא מאמין שהתורה ניתנה משמיים שלמסורת הפסיקה בת אלפי השנים של המשפט העברי, יש פרספקטיבה יותר רחבה מאשר המשפט המערבי שהתפתח במאות האחרונות.
***
כך יוצא האבסורד – העולם הפרוגרסיבי הדואג לחלשים יוצר במו ידיו מציאות בה אף בנק לא רוצה להלוות לנכים ולעניים, ואם הוא כבר מלווה להם, הוא לוקח להם ריבית הרבה יותר גבוהה מאשר היה לוקח לעשירים.
בשל אותה סמכות 'צדק חברתי' שנטלו לעצמם שופטים פרוגרסיביים "רחומים", מוצאים אנשים את עצמם ברחוב כי איש לא מוכן להלוות להם (למעט ממלווים בשוק האפור שגובים ריבית גבוהה כדי "לפצות על הסיכון בהלוואה", וגם דואגים להעביר מסר לפיו כדאי מאוד מאוד להחזיר את הללוואה ובזמן).
כ'מדובר במעט אנשים שקורסים אז קל להתעלם. כיש הרבה כאלה – קל להאשים את הרגלוטרים. אך מדוע אף אחד לא מאשים את השיטה?
***
וכאן מגיע הסוד – איך יכול להיות שהאוכלוסייה החרדית שהיא הענייה ביותר במדינה מקבל מהבנקים הלוואות כמעט ללא הגבלה?
התשובה פשוטה – זו חברה שמבוססת על ערכים שפוסלים מכל וכול אי החזר חובות, וכן בנתה לעצמה במשך מאות שנים מערכת מפוארת של עזרה הדדית המכונה "גמ"חים". כך החברה הענייה ביותר מציגה את נתוני כשלי האשראי הטובים ביותר בישראל.
התשובה פשוטה – זו חברה שמבוססת על ערכים שפוסלים מכל וכול אי החזר חובות, וכן בנתה לעצמה במשך מאות שנים מערכת מפוארת של עזרה הדדית המכונה "גמ"חים". כך החברה הענייה ביותר מציגה את נתוני כשלי האשראי הטובים ביותר בישראל.
***
לא מזמן נפתח קמפיין ממומן היטב של המכון הישראלי לדמוקרטיה להטיל פיקוח על הגמ"חים. אולי כדאי שדווקא הגמ"חים יסייעו בפיקוח על הבנקים.
Leave a Reply