כוחו של הכסף נובע מיכולתו לבטא ערך. כל ערך. מי שיש לו כסף יכול לקנות בו כל מה שיבחר. צריך לזכור שכסף הוא דבר יחסי. למשל, לאזרחי ונצואלה יש המון כסף, הנשיא מאדורו חילק כסף ללא אבחנה וכך הבוליבר איבד לחלוטין את ערכו. יש לציין שונצואלה היא מעצמת נפט, ובהתנהלות כלכלית נכונה, סביר להניח שיכלה לספק רמת חיים טובה מאוד לאזרחיה. קריסת ערך המטבע מביאה בימים אלו להתמוטטות המשטר.
מהצד השני, סכומי הכסף שדורש חמאס- נמוכים באופן יוצא דופן. כמה עשרות מליוני שקלים "זה לא כסף" ברמת מדינה. מדוע זה כל כך חשוב להם?
השאלה אינה כמות הכסף, אלא מה אפשר לעשות איתו. שלטון חמאס מחלק את הכסף לעובדיו, כאשר לשאר התושבים אין דרך להשיג כסף. כך, דייג בעזה שרוצה כסף מזומן יעדיף למכור דגים לעובד החמאס, כי רק לו יש מה לשלם. הכסף מאפשר לחמאס לשלוט באוכלוסיה.
נסו "להכנס לנעליים" של תושב עזה, הדרך היחידה שלו להתפרנס, היא דרך המנגנונים של חמאס. יש הבדל מהותי בין מצב בו שלטון כופה את עצמו על האזרחים בעזרת אלימות והפחדות לבין מצב בו רוב התושבים תלויים ישירות במנגנון. כאשר תושב עזה מבין שבטווח הארוך, הרווחה והביטחון שלו ושל משפחתו תלויים רק במנגנון של חמאס, כמה הפצצות בכל סבב לא יפריעו לו (בוודאי כאשר מזהירים לפני כן).
על מנת לשנות את מערך השיקולים של תושבי עזה, צריך שיאמינו שיש להם סיכוי לחיות בביטחון ולהתפרנס בכבוד כפי שהיה לפני ההתנתקות כאשר עבדו ביישובי גוש קטיף.
ואולי אפילו סיכוי לחיות בכבוד אם ישראל תשלוט בעזה, כפי שהיה עד הסכמי אוסלו ההזויים.
האם חזרה לעזה כרוכה במחירים ובסיכונים? בהחלט כן. אבל המצב הנוכחי מסוכן יותר.
ועכשיו נחזור לכסף:
כידוע, התחזקות של מטבע, שלוב במצבה של כלכלת המדינה. לעיתים הגברת הייצוא מובילה את התחזקות המטבע, כלומר כאשר מייצאים יותר, וכך המטבע המקומי הופך יותר מבוקש בעולם וערכו עולה ביחס למטבעות האחרים. ולעיתים דווקא צמיחה פנימית מובילה את התחזקות המטבע והכלכלה. צמיחת הפעילות הכלכלית הפנימית מחזקת את המטבע.
האם חזרה לגוש קטיף תוך תהליך מדורג של איזרוח חלק מהאוכלוסיה יעלה כסף? כן. הרבה כסף. אבל אוכלוסיה חלשה שמצטרפת למשק צומחת במהירות ומביאה ברכה לכולם. העובדים מעזה יכולים לתרום הרבה לשוק העבודה הישראלי, ולחסוך את הצורך בעובדים זרים. כך החלה הצמיחה הכלכלית שהגיעה אחרי מלחמת ששת הימים שהפכה אותנו ממדינת עולם שלישי למדינה מפותחת וקידמה גם את האוכלוסיה הערבית בארץ.
ולסיום, צריך לדבר גם על ערך מסוג אחר. עד עכשיו הנושא היה ערך כספי, אבל יש גם ערכים מוסריים: ערביי יהודה שומרון ועזה חיים איתנו כמאה שנים, אנחנו לא יכולים לטעון שאין לנו אחריות אליהם. אנחנו נחלצים לעזרת נזקקים בקצה העולם, אנחנו לא יכולים להעלים עיין ממה שקורה מעבר לגבול. אנחנו הבאנו את ערפאת מתוניס שיתעלל בהם ובנו, אם נחזיר את המצב לקדמותו, המצב יהיה יותר טוב לכולנו.
*במשק מבודד יחסית, יש פחות משמעות לשאלה אם יש למדינה מטבע עצמאי או לא
Leave a Reply