לפני שהמציאו את הכסף (אמצעי תשלום), חקלאי שגידל פירות, היה ב"פלונטר" רציני: כל הפירות היו מבשילים בעונה מסוימת, והוא היה צריך להחליף אותם עם בעלי נכסים אחרים ובעלי מקצוע אחרים בזמן מאוד קצר. כלומר, בו זמנית הוא היה צריך לטפל בקטיף ובהחלפת הסחורה בצרכים אחרים שלו כמו בשר ובגדים שהיו צריכים להספיק לו למשך כל השנה.
כאשר הומצא הכסף (או יותר נכון כאשר נקבעו מטבעות בעלי ערך מוסכם) הוא יכל למכור את הפירות בקלות ובמהירות, ולהשתמש בכסף לרכישת צרכיו במהלך השנה.
הגמרא במסכת שבת מסבירה את המילים בפרשה "ויחן את פני העיר- רב אמר מטבע תיקן להם". מדוע מיד לאחר הפגישה הטעונה בין יעקב לעשיו, עובר יעקב לתיקון מטבע?
המתח בין יעקב לעשיו מתחיל ברחם אימם. על פי המדרש, יעקב נוצר ראשון ואחריו עשיו, ולכן עשיו יצא ראשון (LIFO…). יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד. בהמשך, מוכר עשו את בכורתו ליעקב באופן מודע, ולאחר מכן מתרעם על כך שיעקב לקח את ברכת הבכור*. עשיו רוצה הישגים פיזיים, כאן ועכשיו, יעקב רוצה רוחני ומופשט.
יעקב שולח אל עשיו מלאכים, ורש"י מדגיש שמדובר במלאכים ממש. עשיו בא עם אנשי מלחמה.
בלילה יעקב נאבק עם מלאך, שעל פי המדרש היה שרו של עשיו. באופן משונה, המלאך פגע ביעקב פיזית עד שהפך לצולע, ואילו כאשר יעקב מכריע אותו, הוא דורש ממנו ברכה רוחנית.
אצל יעקב, הפיזי משמש את הרוחני, הוא מקריב את הדברים הפיזיים כדי לזכות בברכות וכדי להשלים עם אחיו. אצל עשיו, הרוחני והמופשט משמש את הפיזי. אפילו המלאך שלו עוסק במכות פיזיות.
תיקון מטבע הוא מעבר מהפיזי למופשט. ממצב שבו מחליפים דבר בעל ערך עצמי בדבר בעל ערך עצמי, למצב שבו יש ערך מופשט המוסכם על הסביבה ומאפשר התנהלות משוכללת יותר. הוא מאפשר לאנושות להתעלות מעל ה"כאן ועכשיו", לשתף פעולה, להבין שהערכים (תרתי משמע) הם אלה שמקדמים את האנושות. חברה שהיתה דואגת רק ל"כאן ועכשיו" היתה נותרת חברה של ציידים לקטים כפי שהיה האדם הקדמון. חברה שיודעת להעריך את הרוחני והמופשט, מגיעה למצב בו הקיום הפיזי כבר כמעט אינו מדאיג, והחברות בעלות הערך הרב ביותר עוסקות בטכנולוגיות מידע.
בהפטרה מוזכרת אש שיוצאת מיוסף ושורפת את עשיו. לאש ולכסף יש מכנה משותף: שניהם יכולים לשמש לדברים טובים ולדברים רעים. אש יכולה לשמש לחימום ובישול, אז יכולה גם לגרום לשריפות. גם הכסף יכול לשמש לדברים טובים וערכיים או למימוש תאוות ויצרים.
המשימה של יעקב, שהופך בפרשה זו לישראל, היא לקחת את המציאות הפיזית ולרומם אותה. זו המשימה שהתחיל יעקב בתיקון המטבע, וזו המשימה שעוסק בה עם ישראל- להפוך את העולם לערכי יותר ורוחני יותר. כפי שהחקלאי מהסיפור בהתחלה לא הבין כיצד ערך מופשט יכול לסייע לו, כך לפעמים איננו מבינים מספיק כמה השקעה במצוות ומעשים טובים יכולה להוסיף לעולם.
*בהקשר זה מובן מדוע עשיו קורא למקומו שעיר (על שם שעירי העיזים שלקח יעקב להערים על יצחק) ואילו הכתוב מעיד "עשיו הוא אדום" על שם "האדום האדום הזה"- נזיד העדשים עבורו מכר עשיו את הבכורה
Leave a Reply