כשהכסף שלך לא צובר ריבית – הוא מתקן את העולם

חשבתם פעם למה אין שום בעיה להשכיר רכב בשווי 100,000 ש"ח ולקבל תשלום עבור ההשכרה, אבל אסור להלוות 100,000 ש"ח ולקבל תשלום עבור ההלוואה?

איך נבחין בין הלוואה אסורה לעיסקה המותרת, ואף מומלצת לפי ההלכה.

קריטריון אחד הוא הסיכון ("קרוב לשכר ורחוק להפסד" בב"מ ע.)
בהלוואה, המלווה לא נוטל על עצמו סיכון, לפחות באופן רישמי. גם אם הכסף יאבד או ייגנב, אפילו באונס הלווה חייב לשלם. אפילו אם המטרה שלשמה נטל את ההלוואה נכשלה – הלווה חייב לשלם. ההנחה היא שהכסף נועד לשימוש ועל הלווה רובץ חוב כספי אישי ("מלווה להוצאה ניתנה" קידושין מז.) ועליו לשלמו בכל מקרה "ואפילו מגלימה שעל כתפו". "עבד לווה לאיש מלווה" (משלי כב )
בעיסקאות אחרות יש נשיאה הדדית בסיכונים: גניבה ואבידה, אונס ומתה כדרכה.

אם הרכב המושכר נגנב, השוכר אינו חייב להביא למשכיר רכב חליפי. קל וחומר אם הרכב התקלקל. אם ביציאה מבית המלווה בא שודד ושדד את כל כסף ההלוואה – הלווה עדיין חייב להחזיר למלווה את כל הסכום.

קריטריון נוסף הוא – מהות התשלום. האם על פעילות כלכלית או על המתנת המעות "כללא דריביתא כל שהוא אגר נטר- אסור" (בב"מ סג:). בימינו החלוקה יותר ויותר מתבררת בכיוון הזה כאשר קיימת ריבית בסיס כגון ה"פריים" או ה"עוגן", ואליו מתווספים פרמיות שונות כמו סיכון, סכוי לרווח (אפסייד אופציות)  נזילות ועוד.

לכאורה, יש הצדקה לגבות תשלום על המתנת המעות. משך תקופת ההלוואה המלווה לא יכול להשתמש בכסף. על מנת להבין את עניין המתנת המעות  כדאי לפנות למסכת סנהדרין כד: בה נכתב כי מלווי ריבית פסולים לעדות יחד עם סוחרי שביעית ומשחקים בקוביה. הסיבה לכך ע"פ רב ששת היא ש"אין עסוקין ביישובו של עולם". כלומר, יש כאן עניין ציבורי ולא רק פרטי. אבל איך הריבית פוגעת ביישוב העולם?

כדי לענות על השאלה הזו נחזור למשבר הסאבפריים ב2008. לווי הסאב פריים הם הלווים החלשים, העניים. כדי לפצות על הסיכון שבמתן הלוואות ללווים החלשים, גבו מהם ריבית גבוהה יותר. על פי סטטיסטיקות מהעבר, ההנחה היתה שאחוז מסוים מהלווים לא יעמדו בהחזרי ההלוואה והריבית תפצה על הסיכון הזה. בפועל, ב2008 עקב מספר סיבות ערך הבתים צנח והחובות נמחקו תוך קריסה כלכלית בכל העולם.

מדוע הלוואות בריבית אסורה פוגעות בכלכלה?התיאוריה הכלכלית מסבירה שמחירו של כל מוצר נמדד במונחי המוצר האלטרנטיבי. במקרה שלנו- ההלוואות שהיו יכולות להיות מופנות לאפיקים יצרניים כמו הקמת מפעלים ועסקים- הופנו לעשיית רווחים על חשבון החלשים.
מצד הלווים- לצרוך מעבר ליכולת ללא אחריות
מצד המלווים- לנצל קושי של החלשים

האם מסלולי ההשקעה הכשרים טובים מהאחרים?
יש הטוענים שמסלולי ההשקעה הכשרים מניבים תשואה נמוכה יותר משאר המסלולים. חשוב לזכור ש"הנבואה ניתנה לשוטים", וטענה מעין זו היא בגדר השערה בלבד. השערה המבוססת על ביצועי העבר, אבל השאלה היא מה יהיה בעתיד.
לכל זה ניתן להוסיף (וסליחה שאני סוטה לרגע מהרציונאליות) את ההתנהגות המדהימה של הבורסה בשנת השמיטה – כל מי ש"יצא מהבורסה" בשנת השמיטה לא הפסיד (1)

הבעיה במסלולים הכשרים לדעתי היא דווקא תורנית מהותית. נותני ההכשרים נוקטים בגישה פורמליסטית, כלומר מתמודדים עם האיסורים בדרכים טכניות במקום לנסות לדבוק בנתיב ההלכתי שהתוו חז"ל לעסקאות השקעה.
ההסכם המכונה בהלכה "עסקא" בנוי כך שמחצית הסכום הוא הלוואה ללא ריבית שתוחזר בכל מקרה, ואילו המחצית השניה – השקעה משותפת שבה הלווה והמלווה מתחלקים (3) ברווחים ובהפסדים. סכום הריבית הנקובה בהסכם ההלוואה המקורי הוא "קנס התפשרות" המושת על חלק הפיקדון בכפילות (לדוגמה: ריבית נקובה של 4% היא קנס של 8% על הפיקדון).
הגישה הפורמליסטית רואה בעסקה זו "פטנט" לעקוף את איסור הריבית בתורה. כשמבינים את עולם העסקים, מגלים זהעסקה הזו היא פטנט כלכלי משוכלל המאזן בין האינטרסים של הלווה, המלווה ושל הציבור.
ללווה יש יתרון בכך שבעת משבר אמיתי, מחצית מחובו נמחק והוא אינו ערב אליה אישית. (ע"ע נכסי משפחת פישמן, דנקנר וזיסר)
למלווה יש יתרון בכך שמחצית מחובו מובטח, גם בעת "פשיטת רגל" או מחלוקת קשה עם הלווה (ע"ע דלק נדל"ן שמחקה חוב בעוד דלק אנרגיה "חוגגת")
ולציבור יש יתרון בכך שהגבלת הסיכון מעודדת השקעה וגם בכך שנפילות פיננסיות גורמות לפחות נזקים היקפיים. (בעיקר ספקים שנפגעים מפשיטות רגל)

איך נמנעים מאיסור ריבית בצורה פורמליסטית?
במקום לרכוש מניות ולהיות חלק מהחברה, קונים חוזים עתידיים שהם למעשה הימור חיצוני על ביצועי המניות. בצורה זו נמנעים פורמלית מאיסור ריבית (וגם מאיסורי שבת ואחזקת חמץ בפסח), אבל זו לא באמת עסקת השקעה.
בנוסף לכך, השיטה הזו דומה לאיסור "משחק בקוביא" כלומר הימורים שנאסרו לעדות מטעם של "ישוב העולם" כלומר זו לא עבודה "יצרנית" ולכן נאסרה. בדיוק מאותה הסיבה שמלווים בריבית נפסלו לעדות.

כאשר שואלים אותי במה כדאי להשקיע, אני בדרך כלל עונה "במה שאתה טוב בו". שדרוג מקצועי, הרחבת עסק, דברים שיוצרים ערך. כסף לא אמור לגדול עם הזמן, אלו דמי "המתנת מעות" שנאסרו בתורה. הכסף צריך ליצור דברים חדשים ולקדם את ישוב העולם.