פרשת קרח – יתרון יחסי והתשובה לקרח.
בסין מתמחים בייצור המוני של שעונים פשוטים יחסית. בשוויץ מתמחים בייצור שעוני יוקרה מיוחדים. שני הצדדים מרוויחים מסחר הדדי בין המדינות. הסינים נהנים משעוני יוקרה ייחודיים שהם לא בנויים לייצר בארצם, והשוויצרים נהנים משפע שעונים פשוטים במחיר מוזל. עיקרון זה נקרא יתרון יחסי והוא הבסיס למסחר בכלל ולסחר בינלאומי בפרט.
כשכל אחד עושה מה שהוא טוב בו, כולם מרוויחים יותר.
אם הסינים ינסו לייצר שעוני יוקרה, הם לא יצליחו להגיע לרמה של השוויצרים שמחזיקים בידע וניסיון רב בתחום, וגם לא יצליחו למכור את השעונים במחיר של השוויצרים כי אין להם מוניטין.
אם השוויצרים ינסו לייצר שעונים זולים ופשוטים בייצור המוני, הם יזדקקו למכונות מתאימות ועובדי ייצור מרובים בשכר נמוך. קשה למצוא כאלה בשוויץ. בנוסף לכך, הם לא יגיעו לכמויות הנדרשות כדי להרוויח מייצור המוני.
כל עסק שמעוניין להרוויח מנסה להשקיע ביצירת יתרון יחסי. כאשר אין לעסק יתרון יחסי הוא נאלץ להוריד את המחיר ומרוויח פחות.
אחד הגורמים להסטת עסק מהיתרון היחסי שלו הוא קנאה. כאשר אדם מקנא ברווחיו של האחר הוא עלול לנסות לחקות אותו במקום להתרכז ביתרון היחסי שלו. בדרך כלל בסוף מגלים שלכל תחום יש את החסרונות שלו ו"הדשא של השכן" – לא ירוק יותר.
בפרשת השבוע, קרח, שהיה "עשיר כקרח" ועדתו שהיו ראשי סנהדרין, מקנאים במשה ואהרון. היו להם תפקידים חשובים, אך הם קינאו במשה ואהרון. הם נענשו על כך, האדמה בלעה אותם, אבל התורה מדגישה שבני קרח לא מתו. הם גילו שכדאי להם להתמקד ביתרון היחסי שלהם ולא לנסות להיות מישהו אחר.
למה נכתב בפירוש שבני קרח לא מתו?
את התשובה ניתן למצוא בהפטרה שמספרת על העם שביקשו מלך במקום שמואל הנביא, שהיה מצאצאי קרח. שמואל עונה לעם בלשון דומה לזו שענה שמשה לקרח. "לא חמור אחד מהם נשאתי" – "את שור מי לקחתי"
אבל אולי התשובה לקרח נמצאת בבנים של משה ובבנים של שמואל. מנהיגים חזקים נוהגים למנות את בניהם לרשת אותם. כשבניו של משה אינם יורשים את ההנהגה, מתבררת יותר העובדה שמשה לא היה תאב כח.
כשבניו של שמואל אינם יורשים אותו בגלל שחטאו בתאוות בצע ושחיתות – מתברר החטא של קרח.
Leave a Reply