האם היהדות סוציאליסטית? (הלל גרשוני )

מתוך עמוד הפייסבוק של הלל גרשוני

הפיהוק בכותרת ברור. הנושא נלעס לעייפה וכבר כשהוא מועלה הוא שקול לשיר ערש מרדים וטוב. ועדיין ברצוני להעלות שתי נקודות שנוטים להחמיץ כשדנים בנושא.

האחת, היא שהשאלה נשאלת בדרך כלל כך: "האם היהדות סוציאליסטית או קפיטליסטית?"; לאמור, שתי אידיאולוגיות מודרניות המתחרות על תשומת לבה (או שמא: ליבה!) של הדת העתיקה. ואולם זו דיכוטומיה כוזבת: אם הקפיטליזם הוא בעל תוכן חיובי כלשהו שאינו "לא סוציאליזם" (לדוגמה, אם הקפיטליזם שם דגש על צבירת הון, או צריכה, או תמיכה ממוסדת בעסקים) כי אז השאלה שגויה, שהרי יש אפשרות סבירה שהיהדות אינה לא זה ולא זה. ואילו אם הקפיטליזם אינו אלא שלילת הסוציאליזם, הרי הקפיטליזם אינו אידיאולוגיה מודרנית אלא שלילת אידיאולוגיה מודרנית, וממילא השאלה הנכונה היא "האם היהדות סוציאליסטית או לא?".

הנקודה השנייה היא הגדרת הסוציאליזם. סוציאליזם, כאידיאולוגיה מודרנית, אינו סתם "דאגה לחלש" או "סולידריות חברתית". כשמדברים על סוציאליזם היום לא מדברים על מצוות צדקה אלא על הליך ממוסד של חלוקת ההון בחברה באמצעות מוסדות המדינה – המדינה דווקא. ממילא, כיוון שאנחנו יודעים שהיהדות לא דיברה על חלוקת הון באמצעות מוסדות המדינה, נשאלת השאלה באיזה מובן אנחנו מעלים בכלל את האפשרות שהיהדות היא סוציאליסטית; ברור שהיא לא, שהרי היא מדברת על סולידריות דתית ועל צדקה קהילתית, ולא על חלוקה מחדש של המשאבים באמצעות הבירוקרטיה של המדינה.

התשובה תלויה בצמד מושגים תלמודיים: "דון מינה ומינה" (=למד ממנה וממנה) ו"דון מינה ואוקי באתרה" (=למד ממנה והעמד במקומה). כאשר אנחנו לומדים דין הנאמר במקום אחד לנושא אחר שבו הוא לא פורש, נשאלת השאלה כיצד נעביר את הדין. אפשרות אחת היא להעביר את הדין כפי שהוא, ללא התאמות. אפשרות שנייה היא להעביר את הדין אבל להתאים אותו למקומו החדש, בהתאם לתנאים החדשים. לצורת לימוד זו יש גם מושג בלטינית: mutatis mutandis. כעת קל לראות את הדילמה: האם אנחנו מעבירים את דיני הצדקה והדאגה החברתית למדינה המודרנית כפי שהם: גם במדינה המודרנית יש לדאוג לצדקה קהילתית שלא דרך המדינה; או שאנחנו מעתיקים את הדין ומתאימים אותו למקומו החדש: אם בעבר דאגנו דרך הקהילה, היום נעשה זאת דרך המדינה.

כיצד פותרים את השאלה? האם עדיף ללמוד "מינה ומינה" או "ללמוד ממנה ולהעמיד במקומה"? לא נראה לי שיש עדיפות אינהרנטית לאחת האפשרויות על פני חברתה, ויש לדון בדברים על פי מקומם ועניינם: במקרה של הסוציאליזם, יש להתחשב בשני דברים עיקריים. האחד, שחלק מהעקרונות של הסוציאליזם עצמם אינם דומים לאלה של היהדות (בפרט, היהדות אינה מדברת על חלוקה מחדש של העושר אלא על דאגה לנזקקים בלבד). והשני, יש לבחון את הדברים במבחן המציאות. ובמבחן המציאות נראה שהקמת המוסד המסועף של מדינת הרווחה לא עזר לאנשים אלא אדרבה גרם לנזק אדיר, לשכבת נזקקות ענקית ולחובות אדירים שיתגלגלו על בנינו ובני בנינו. מכיוון שהסוציאליזם נכשל, קיבלנו את התשובה לשאלה האם ללמוד מן היהדות לסוציאליזם, מן הקהילה אל המדינה: לא. לא כדאי.