הייתם עובדים חודש וחצי בחינם?
היום היחיד בשנה בו אני מוצא את עצמי מתבאס מההצלחה המקצועית שלי הוא היום בו אני יוצא ממשרד רואה החשבון ומקבל (שוב) את הידיעה שבשל העובדה שההכנסות שלי גדלו, ביטוח לאומי שגם כך מקבל ממני סכום מטורף ומופרך בכל חודש, דורש את ליטרת הבשר שלו ונוגס לי בעוד כמה אלפי שקלים מחשבון הבנק.
אז הבוקר עשיתי חישוב. חודש וחצי. חודש וחצי מכל שנה, אני עובד למעשה עבור הביטוח הלאומי. אני בכוונה לא מתייחס גם למס הכנסה, שגם עבורו אני עובד לא מעט, אבל כאן לפחות קיים שוויון ביני ובין חבריי השכירים, ויש שיאמרו שאני גם מקבל תמורה בעד כספי באמצעות שירותים שהמדינה מספקת לי (על טיבם עוד אפשר להתווכח).
אבל עניין הביטוח הלאומי הוא מטורף לחלוטין. למעלה מ 16% מההכנסה שלי נשאבת לחור השחור הזה, שבאופן אבסורדי בכלל לא רואה אותי כשמדובר בזכויות סוציאליות, בדיוק בשל היותי עצמאי.
היום,למשל, אני בכלל בחופשת מחלה. תשאלו את הרופאה שלי. חליתי וקיבלתי ממנה אישור ל-3 ימים. אבל.. למי אני מגיש אותו? האם הביטוח הלאומי יפצה אותי אם לא אעבוד ואאבד לקוח? ודאי שלא. אז עבדתי מהמיטה, עם חום וחולשה נוראית. אבל את ה-16 אחוז שלי שילמתי החודש כמו גדול.
אם אסגור את העסק, אקבל דמי אבטלה? ודאי שלא. אני עצמאי. אכן, לאחרונה פורסם שתהיה רפורמה בנושא וגם עצמאים יהיו זכאים לדמי אבטלה, רק שכחו להדגיש שם שאת הכסף הזה, נפקיד אנחנו בעצמנו ל"קרן מיוחדת". ז"א נשלם מס נוסף (!) בשביל הזכות הבסיסית לקבל מרווח נשימה אם חלילה העסק נסגר וזה עוד בלי להזכיר את התקנה שתחייב אותנו גם להפקיד סכום קבוע מראש לפנסיה ולהשקיע את הכסף שלנו איפה שהם רוצים, ולא איפה ש**אנחנו** רוצים.
אין בי שמץ חרטה על הבחירה להיות עצמאי. אני גם שמח וגאה שאני מצליח בעבודה שלי. אבל לא נראה לי הגיוני שחודש וחצי בשנה אעבוד בחינם. משהו חייב להשתנות.
Leave a Reply