"חופש לכולנו": הביטוח הלאומי מיותר (ציטוט מדף הפייסבוק)

זה הכסף שמוצא כל שנה על ידי הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה בלבד. זה לא כולל העברות לרשויות מקומיות חלשות, תקציבים דיפרנציאליים בחינוך, עזרה לחיילים, או כל צורה אחרת של רווחה עקיפה. ועדיין, מדובר בכמויות כסף אדירות. כאלו שלכאורה יכולות לממן את כל עניי ישראל בצורה כזאת שלא יצטרכו לעבוד יום אחד בחייהם. אז למה אנחנו לא רואים תוצאות? איפה הכסף הזה?

מערכת הרווחה הישראלית, כמו רוב מערכות הרווחה בעולם, לא מעבירה את הכסף היישר מתשלום המיסים אל דלתו של העני. הכסף הזה עובר סינון, ולמעשה נתקע, אצל הפקידים והבירוקרטיה של מערכת הרווחה עצמה – בעיקר הביטוח הלאומי. כל אחד שניסה לקבל כסף מביטוח לאומי יודע בדיוק על מה מדובר – סחבת, בירוקרטיה, בורות טכנולוגית, חוסר יעילות על גבול הסאטירי… וכמובן התרוצצויות אינסופיות של האדם ששילם במשך חודשים או שנים כסף לביטוח לאומי, ועכשיו רוצה חלק ממנו בחזרה.

בנקודה זו ראוי לציין, שגם ההגדרה של הביטוח הלאומי לעוני היא בעייתית במיוחד. היא מציגה 1.7 מיליון מאזרחי ישראל (1 כל 5 אנשים!) כעני. אבל למעשה, כמו שהסברנו בפוסט קודם (לינק בתגובות) מדובר במספרים מעוותים ומנופחים לחלוטין. הם לא מודדים עוני מוחלט, אלא עוני יחסי. וגם את זה הם מודדים בצורה גרועה ולא עקבית. כך שלמעשה, ההערכה של 70,000 שקל לעני בשנה היא קטנה ושמרנית ממה שהיא אמורה להיות. בפועל, בעזרת הגדרה אפקטיבית של עוני מוחלט, היה אפשר לתת הרבה יותר לכל נזקק אמיתי.

אז למה לא עושים עם זה שום דבר? בעיקר, כי לפוליטיקאים אין ממש אינטרס. כל עובדי ביטוח לאומי (שהם למעשה המסננת בין כספי המיסים לנתמכי הרווחה) מאוגדים כולם בהסתדרות. הסתדרות היא ארגון עובדים עם פריווילגיות חוקיות מיוחדות, שמאגד את כלל עובדי הממשלה והחברות הציבוריות. כל ניסיון לפגוע בהם או בפרנסתם (על ידי פיטור עובדים והבאת חדשים, ביטול מוסד הקביעות, או אפילו סגירת הביטוח הלאומי) יביא לשביתות כלליות במשק. ואיזה פוליטיקאי ירצה את זה על הראש? יותר מזה – שימו לב כמה הביטוח הלאומי משקיע בלנפח את מספרי העוני בישראל. כל זה במטרה לקבל עוד ועוד כספים, שבכלל לא יגיעו לאותם עניים. רוב הכספים ייספגו במנגנון הבלתי יעיל, שמתקיים בעיקר כדי לספק לעצמו עוד עבודה.

הדרך היחידה לשנות משהו, היא להביא ללחץ ציבורי שיכריח את הפוליטיקאים להתמודד עם הבעיה, למרות הקשיים. והחלק הכי חשוב בכך הוא להעלות מודעות. אנשים צריכים להבין את כמויות הכספים המטורפות שנשפכות בכל שנה על מנגנון שעסוק בעיקר בלהזין את עצמו.