כיצד התמריצים במשפט ובהלכה יוצרים מציאות מתוקנת?

הרצאה של פרופסור יעקב רוזנברג

 

 

כיצד הלכות "טמון באש" יוצרים מערכת תמריצים יעילה (מופיע גם בספר על המחיה ועל הכלכלה)

http://www.biu.ac.il/soc/ec/students/teach/833/77-806/2014/JLEC%20Ch5%20%20v14.1.pdf

 

כיצד האלמנטים בשוק היונים מתקיימים בשוק ארבעת המינים בימינו – יהודה בן אלי

זוית נוספת לסיפור בהרצאה לגבי תקנת רשב"ג לגבי הקנים במסכת כריתות:

בסיפור היונים נשארו כמה שאלות:

• כיצד עלה המחיר תוך יום? אילו היה מדובר במחלה טבעית התהליך היה אמור להיות איטי יותר וצפוי מראש.
• מדוע צנחו המחירים בכזו מהירות? למוכרים היה עדיף לחכות לראות אולי יגיעו יותר משפחות. אולי עולים לרגל שהגיעו מרחוק, בכל זאת יקנו קינים מרובים ע"מ להדר במצווה?
• מדוע היה חיוני שהמחיר ירד באותו יום? מה פשר הדחיפות? האם נלקחו בחשבון הפסדים העלולים להיגרם לסוחרים משינוי פתאומי שכזה?
• מה תוקף הדרישה בבית המדרש? לא סביר שנקבעה תקנה לדורות בלשון "דרשה" ולא "תקנה".
• ה"מבצע: 5 במחיר 1" אמנם הוריד את מחירי היונים, אך הוא מהווה תמריץ שלילי לעלייה לרגל, ככל שעולים פחות פעמים – משלמים פחות.

אנאלוגיה לתופעה מוכרת משוק ארבעת המינים בימינו, עשויה להאיר זווית נוספת בהבנת הסיפור:

במסגרת העסק שלי, ״לולבי״, אני נתקל  בתופעה המופיעה בצורה שונה כמעט בכל שנה:

במהלך העונה נוצרת שמועה שיש מחסור מסוים באחד הפריטים[1]. השמועה גורמת לכל הסוחרים לרכוש כמות גדולה יותר מאותו המין על מנת לעמוד בביקוש, ואולי אף להרוויח מעליית מחירים. הפניות התכופות של הסוחרים לרכישת אותו פריט יוצרת דינמיקה של עליית מחירים המזינה את עצמה, גם ללא קשר להיצע האמיתי בשוק.

בשלב כלשהו הסוחרים שהצטיידו בכמות גדולה מהסחורה המבוקשת מבינים שאולי החשש היה מוגזם, ופונים לסוחר אחר בהצעה למכור לו חלק מהסחורה המבוקשת, שאותה הוא ניסה למצוא כמה ימים לפני כן. באותו רגע אותו סוחר פונה לחברו ומציע לו את אותה הצעה, כך שתוך זמן קצר כל סוחר מקבל כמה פניות וכולם מבינים שקיים עודף.

תוך כמה שעות המחיר שעלה לאורך כמה שבועות צונח בחדות.

רק במקרים נדירים מאוד נוצר מחסור אמיתי כך שצרכנים נותרים ללא סחורה.

 

בהיבט זה לשוק ארבעת המינים ולשוק היונים לקראת הרגל- מאפיינים דומים:

מצד הקונים- לחץ חריג לביצוע רכישה:

• שוק המתאפיין בעונתיות תחומה בזמן- ימים בודדים. העולים לרגל מגיעים קרוב לחג ככל האפשר כדי להקטין את זמן המסע היקר, רוכשי ארבעת המינים מעוניינים בסחורה טרייה וקונים ערב החג. עובדה היוצרת דינמיקה של התנפלות והופכת את הביקוש לקשיח יחסית.
• ביקוש נגזר שמטבע הדברים הוא קשיח יחסית: עולים לרגל השקיעו הרבה במסע, שינוי במחיר היונים פחות משמעותי יחסית לעלויות המסע.

עליה חדה במחיר פריט מסוים לרוב אינה משמעותית ביחס למחיר הסט מחד, ומאידך לא ניתן לברך על סט חלקי. לאור זאת, פריט שמחירו עולה יהנה מיתרונות הביקוש הנגזר.

מצד המוכרים- רגישות גבוהה לשמועות:

• לא ניתן להביא סחורה חדשה מרחוק בהתראה קצרה- היצע קשיח יחסית
• שווי הסחורה צונח עם כניסת החג- כח המיקוח של המוכרים קטן לקראת החג.
• תחלופה גבוהה וגיל צעיר של הקמעונאים. מאפייני השוק אינם מאפשרים עיסוק מלא בתחום מאחר ולא ניתן להסתמך על ההכנסה לאורך זמן ולאור הסיכון גבוה.
• חוסר וודאות גבוה יחסית לגבי הכמות המבוקשת (קשה לחזות את מספר העולים לרגל, קשה לחזות שינויים בהרגלי צריכת ארבעת המינים)
• היעדר תשתית מכירה- לא משתלם להחזיק נקודת מכירה ליונים\ארבעת המינים עבור הביקוש במהלך השנה, לקראת החג יוקמו נקודות מכירה מאולתרות.

 

המאפיינים המוזכרים לעיל גורמים לאי יציבות קיצוני במחירים גם ללא שינויים ריאליים בהיצע ובביקוש.

 

ההסבר המוצע:

1. שמועה על מחסור ביונים או לחילופין על מספר גבוה של עולים לרגל, גרמה לסוחרים, בעיקר הצעירים שבהם, להצטייד בעודף סחורה במסחר המקדים לפני הגעת העולים לרגל מתוך הסחורה הקיימת בירושלים.
2. תופעה זו גורמת לעליית מחירים והציפיה לעלייה נוספת יוצרת דינמיקה אינפלציונית.
3. רבן גמליאל דורש בבית המדרש ויוצר שמועה נגדית המיועדת לאוזני הסוחרים בלבד. אוזניהם כרויות למידע מעין זה על מנת להבין את כיוון השוק.
4. השמועה גורמת לסוחרים הצעירים להילחץ ולהוריד מחירים בחדות, תוך יצירת דינמיקה דיפלציונית (בניגוד למגדלים ולוותיקים, אין להם מה לעשות עם הסחורה לאחר הרגל)
5. העולים לרגל רוכשים את כמות הקינים שתכננו במחירים סבירים וכך אף צד לא נפגע.
6. בשנים הבאות, הן הביקוש והן ההיצע נשארים דומים.
   • אי הוודאות של הקונים מופחתת מאחר ויש להם היתר לרכוש קן אחד בלבד
   • אי הוודאות של המוכרים פוחתת מאחר ואם "ייתקעו עם סחורה" יוכלו למכור בזול למי שכבר הקריב ורוצה להדר יותר

 

 

[1] *דוגמאות מהשנים האחרונות: שמועה על ״סופה באל עריש״ מעלה את מחיר הלולבים, ״מכולה שנתקעה בנמל״ מעלה את מחירי הנרתיקים