באופן מדהים, משך כ100 שנים, בכל חודש ינואר עלתה הבורסה האמריקאית בממוצע ב0.1% יותר מאשר בשאר חודשי השנה. מאמרים רבים נכתבו בניסיון להסביר את התופעה המכונה "אפקט ינואר".
אם כולם יודעים שתהיה עליה בינואר מדוע לא "נכנסים" בדצמבר???
והנה בשנת 2008 נפתרה הבעיה! הבורסה ירדה ב10% ואיזנה את הממוצע הרב שנתי…
מאז, מכונה התופעה "דפקט ינואר" 😉 (קרדיט לד"ר יהודה שנהב על הסיפור)
מכירים את התופעה שאחרי הישג גבוה, התוצאה הבאה תהיה פחות טובה?
מבחינה סטטיסטית התופעה הזו נגרמת מכך שרוב התוצאות קרובות לממוצע ותוצאות קיצון פחות מצויות. בסטטיסטיקה זה נקרא "רגרסיה לממוצע".
יש מקרים בהם תוצאה טובה בהכרח גוררת אחריה תוצאה פחות טובה – מסיבות חיצוניות. בסטטיסטיקה זה נקרא "כשל רגרסיה"
כאשר היועצת הפנסיונית מסבירה שקופת גמל מסוימת השיגה תשואות עודפות בתקופה מסוימת, אני מיד חושב על "רגרסיה" ו"כשל רגרסיה"
ההנחה היא ששוק המניות צומח בכ 10% בשנה.
באופן טבעי, משקיע שנוטל יותר סיכונים, מרוויח יותר מעליית הבורסה לאורך זמן.
כאמור, ע"פ עיקרון הרגרסיה כל נתון "שואף לממוצע".
מה אני אמור להבין מזה שקופה מסוימת השיגה תשואות עודפות?
במקרה הטוב: רגרסיה – היא תתקרב בחזרה לממוצע
במקרה הרע: הפטנט שהביא לה תשואות עודפות יביא ל"כשל רגרסיה" כלומר ירידה חדה יותר.
בקיצור, מאחר והנבואה ניתנה לשוטים, ואף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד
(בטח לא אני – אם הייתי יודע הייתי מיליונר והייתי חוזר לישיבה 😉 )
אז אני מעדיף לשמוע על גובה דמי הניהול, שם זה כסף בטוח…
במערכת מורכבת כמו שוק מניות, קיימת תמיד חתירה חזרה לשיווי משקל בהתארגנות עצמית שמסבירה יפה את התיאור שאתה מציג.
תודה!