מדוע הטענות נגד הורדת המע"מ אינן נכונות?

2. פתח להעלמות מס (לדוגמה: לקוח קונה קוויאר ומבקש שירשמו שקנה לחם):
כאמור, אין הבדל בין לחם לפירות וירקות. חוץ מזה כשהמס יורד דווקא פחות מעלימים ולא להיפך.

3. העשירים ירוויחו יותר מההורדה:
קודם כל הטיעון הלוגי כנראה לקוח מעולמם של הערסים שבאים למגרש ומכריזים "אני לא משחק – אין משחק" האם בגלל שגם אחרים ייהנו מההטבה היא לא טובה? זו צרות עין. (לגבי היעילות- בהמשך)
אם עשיר יחליט לאכול 3 ככרות לחם אחיד ביום בגלל הפטור ממע"מ שיבושם לו, המאפיות ירוויחו יותר והוא יקבל כאב בטן:)
לענייננו, החישוב מוטעה: ברור שעשירים קונים מוצרים יוקרתיים יותר ופחות מוצרי יסוד. בשיעורי הכלכלה מלמדים שלחם אחיד הוא מוצר נחות. אז איך טוענים ההפך?
החישוב של ד"ר שראל שהיה הכלכלן הראשי באוצר מבוסס על "נפש סטנדרטית", כך שבמשפחה גדולה כל נפש נחשבת פחות ולכן יוצא שהעשירים מרוויחים יותר מהעניין.
הערה: האמת היא שעשירים באמת ירוויחו יותר אבל מסיבה אחרת: כל שקל שנחסך בהוצאות שלהם שווה ל2 שקלים בהכנסות בגלל המיסוי.

4. צריך לטפל קודם בחוסר התחרות:
ירידת מחיר גורמת לעליה בביקוש וכך יכולים להיכנס שחקנים חדשים. בשיטה הנוכחית של הפיקוח על מוצרי היסוד יש יתרון ברור ליצרנים הגדולים הקשורים לוועדות.

5. אובדן הכנסות למדינה:
הורדת מחיר גורמת לעליה בביקוש שגורמת לעליה בייצור שגורמת להגדלת ההכנסות מכל שאר המסים.
כמו כן הורדת המס תמיד גורמת לעליה בבסיס המס, וכאשר המע"מ בישראל גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית ובהשוואה לעבר, ההשפעה החיובית על בסיס המס צפויה להיות משמעותית. במילים אחרות: כשהמס הוא 18% יציעו לך שירות ב "שחור" כשהמס נמוך "לא שווה להתלכלך בשביל הסכום הזה"
האם בסוף הכנסות המדינה יגדלו או יקטנו? לא יודע, אבל אני יודע שאף אחד לא יודע.

6. יש דרכים אחרות להקטין פערים ולסייע לנזקקים אפשר לחלק את אותו סכום ישירות לאזרחים:
גביית מס דורשת משאבים רבים מהמדינה ומהמשלמים תוך נזקים עקיפים רבים. חלוקת סיוע דורשת משאבים נוספים ונתונה לחסדיהם של קבוצות לחץ.
בנוסף, ייתכן וחלק ניכר מהכספים שמחולקים לנזקקים, אינו מופנה לרכישת מוצרי יסוד אלא למוצרים שגורמים למדינה הוצאות נוספות: למשל סמים ואלכוהול 🙁