חבר סיפר לנו את סיפורה של סבתא שלו בצרפת בתקופת השואה.
היא הצליחה לברוח לפני הגעת הגרמנים ושהתה במדינה אחרת במהלך המלחמה.
עם חזרתה לאחר המלחמה שכניה נדהמו שהיא חזרה והיא נדהמה לגלות שביתה ורכושה נבזזו ע״י שכניה החביבים.
ברוב תושייתה היא עברה בין בתי השכנים החביבים ודרשה בחזרה את רכושה.
לעומת זאת, אשתי ספרה על סרט שראתה בו שכניה של ילדה שחזרה לאחר המלחמה לא היו כל כך נחמדים, ו״שכחו״ מי היא. ״יאמר לזכותם״ שהזהירו אותה מפני העלול לקרות לה אם תישאר באזור…
רבים מיהודי צרפת לא חזרו וגם רכושם לא חזר…
גם רכושם של שאר יהודי אירופה נבזז ע״י מדינות אירופה הנאורות.
איך זה קשור להיום אתם שואלים?
טובי כלכלני ישראל שואלים את עצמם: מי הם אותם ספקולנטים שרוכשים שקלים ומעלים את ערך השקל.
ובכן התשובה לכך קשורה לשני תהליכים סודיים שאינם קשורים אחד לשני, אך נובעים מהסיפורים שלעיל:
מצד אחד: ארגונים מסוימים בישראל מייצאים שירותי אנטישמיות לחו״ל ומקבלים את משכורתם בשקלים מגורמים אירופאים חביבים, עלומים ונדיבים…
הכספים מועברים בדרכים אפלות ועקלקלות ואינם נכנסים לנתונים הרשמיים. מאיפה הכסף אתם שואלים? אולי מהיהודים שלא חזרו אחרי המלחמה…
מצד שני: יהודי העולם הנתונים להתקפות אנטישמיות, מבינים שרק בישראל הם יכולים להיות בטוחים ולכן הם קונים נכסים בשקלים.
בשני המקרים ממירים סכומי עתק של מט״ח לשקלים.
אבל עזבו, תנו לאנטישמיות להמשיך לחזק את הכלכלה הישראלית.
אל תגלו להם, שימשיכו לקרוא להם ״ספקולנטים״.
Leave a Reply