יש הטוענים שכאשר הבנק נותן הלוואה הוא יוצר כסף יש מאין.
האם הבנקים המסחריים מייצרים כסף?
התשובה היא לא!
מאזן הבנקים תמיד מאוזן- כנגד נכס (הלוואה ללקוח) יש התחייבות (פיקדון של לקוח). רוב הפיקדונות מגיעים מהלקוחות. חלק נוסף מההלוואות ניתן כנגד ההון העצמי של הבנק (מקביל לפיקדון של בעלי המניות) וחלק כנגד הלוואה מבנק ישראל. הביטוי הכי בולט לכך שההלוואה שנותן הבנק אינה "יש מאין" הוא העובדה ש"חוב אבוד" של לקוח, נמחק משורת הרווח של הבנק.
לדוגמה, בשנת 2014 החזיק בנק דיסקונט פיקדונות מהציבור ע״ס 153 מיליארד ש״ח ונתן הלוואות ע״ס 122 מיליארד ש״ח, מתוכם 2 מיליארד הופרשו להפסדי אשראי של הבנק. ראו מצ״ב.
מי שכן מייצר כסף הוא בנק ישראל שאמון על האיזון העדין בעיקר בין עידוד הצמיחה לבין החשש מאינפלציה. לו ולבנקים המרכזיים במערב אסור להדפיס כסף והם נוקטים באמצעים שונים ע״מ לווסת את כמות הכסף בשוק.
חשוב להבין שערכו של הכסף נובע מהאמון שנותנים בו הציבור.
אמנם רק הבנק המרכזי יכול לייצר כסף יש מאין, אך הבעיה העיקרית היא המצב ההפוך בו מתברר שכסף שאמור להיות קיים במערכת אינו קיים.
ע״פ המהר״ל כל זמן מסוגל לדברים מסוימים: פסח לגאולה, יו״כ לתשובה וכדומה.
נראה ששנת השמיטה היא סגולה למחיקת כספים שאינם קיימים: ב2008 נמחקו ההלוואות של לווי הסאב פריים בארה״ב, ב2001 של חברות הדוטקום, ב94 של קרנות הבנקים. ב2015 כבר נמחק חלק משמעותי מכלכלתה של רוסיה ובעקבות כך גם הגידולים שגידלו חקלאים בישראל בשנת השמיטה. המועד הקובע לשמיטת הכספים הוא ערב ראש השנה הקרוב. בעיני הבועה המשמעותית בארץ כעת היא בועת הנדל״ן. בחו״ל הייתי מהמר על אג״ח ארה״ב, או על הפנסיות באירופה המזדקנת או על הבועה בסין המזדקנת. היכן לדעתך יתחיל המשבר הבא?
Leave a Reply