נהג מונית מבוגר סיפר לי שלאחר ה "היפר-אינפלציה" של שנות ה80 תשלומי המשכנתא שלו הסתכמו בשקלים בודדים לחודש, התקשרו מהבנק לבקש ממנו שיפרע את החוב אך הוא סירב.
לאחר כמה חודשים התקשרו להציע לו לוותר על החוב, כל החוב יעלם- רק תבוא לחתום.
הוא סירב.
היה לו ביטוח חיים למשכנתא שלא היה שווה לו לוותר עליו.
רק לאחר שהבנק שילם לו פיצוי כספי, הוא הסכים לסגור את המשכנתא ללא תשלום.
הרוויח בגדול נכון?
הכל בזכות העובדה שלקח משכנתא לא צמודה.
עכשיו עוד סיפור:
לאור לקחי הכור העיראקי והסורי, הסרכזות בכור האיראני הוטמנו עמוק באדמה, מוגנים ע"י אמצעי נ"מ מרובים.
לאור הפיצוצים המסתוריים שפגעו במדעני הגרעין האיראניים הוגבלה הגישה לכור למתי מעט.
ע"פ פרסומים זרים, וירוס מחשב מסתורי גרם לסרכזות לפעול בעומס יתר ורובן נפגעו באופן בלתי הפיך.
מוכנות לאיומי האתמול היא אחת הטעויות הנפוצות ביותר:
כפי שבשנות ה80 היתה "היפר- אינפלציה" יכולה להיות "היפר- דיפלציה"
תרחיש לדוגמא:
מחירי הדירות יורדים עקב שלל התוכניות שמבשילות יחד. וסיבות נוספות (ר' פוסט בעניין)
מחירי שאר המוצרים יורדים עקב התחזקות השקל (שבנק ישראל מנסה בטעות לעצור)
ועקב הורדת המע"מ ( צעד חשוב וחיוני)
ועקב הגברת התחרותיות ( בבנקים, במזון, ברכבים)
התוצאה:
בעלי משכנתא במסלול צמוד מדד/ צמוד דולר/ צמוד יורו ייהנו מירידה דרסטית ביתרת המשכנתא שלהם.
בעלי מסלול "לא צמוד" שחשבו שהם בוחרים באפיק סולידי ובטוח, יישארו עם אותו תשלום חודשי נומינאלי, אך ריאלית התשלום יהיה גבוה יותר כי המחירים ירדו.
אבל זו תהיה הצרה הקטנה שלהם:
בעוד שאר בעלי הדירות שמחירן ירד ייהנו מירידה דומה ביתרת המשכנתא, יתרת המשכנתא של בעלי המסלול הצמוד לא תרד כלל. ההצמדה למדד מפחיתה את הסיכון של ירידת ערך הדירה בכך שהיא מקטינה את יתרת ההלוואה.
Leave a Reply